חוסר האמון הציבורי הגובר בתוצאות החקירה המשטרתית בפרשת רצח תאיר ראדה, הינם הזדמנות להטמיע, את החלק יוצא הדופן שיש לחוסר הוודאות (Uncertainty) - או במילים אחרות - למזל (Luck) - על עבודת החקירות... אחת העבודות המרתקות שנעשו במכללה לביטחון לאומי, צה"ל, עוסקת בהשפעת חוסר הוודאות על עבודת הארגונים, המקרה הזה - החקירות החשובות של משטרת ישראל. העבודה הוכנה על ידי ראש מה"ד לשעבר של המשטרה; וראש היחידה להגנת עדים כיום, תת ניצב בדימוס אבי נוימן...

מטרת חוברת זו - שהוכנה על ידי הסמנכ"ל האגדי של טבע לבטיחות, יהודה ארד ז"ל - לרכז את ההיבטים התורתיים והאחרים הקשורים לתחום המתפתח של "ניהול הסיכונים". זאת, על מנת לסייע לעוסקים בתחום לשפר את התהליך באמצעות צבירת ידע על סיכונים, דרכי הניתוח שלהם ואופן ההתמודדות עימם, יצירת הנחיה מתודולוגית ולימוד הדדי.

ברבור שחור הוא אירוע נדיר, בלתי צפוי, שטורף את כל הקלפים והתחזיות ומשנה את חיינו לבלי הכר: אסון התאומים; מלחמת לבנון השנייה; גוגל (המהווה על פי טאלב, "ברבור שחור חיובי"); המשבר הפיננסי העולמי של 2008; ברור שלאחר הופעתו של הברבור השחור, מיד קמים ה'מומחים' ומספרים לנו שהוא היה צפוי, וקל עכשיו להסבירו... מדוע אנחנו כל-כך מופתעים מהופעתו של הברבור השחור? האם ניתן להתכונן ולהתגונן מפני ברבורים שכאלה? ואולי אפשר להשתמש בהם לתועלתנו?

(משך הסרט: 1:45) [להורדת מצגת הפרק: מעבר לכל חשד] הדגשים האסטרטגיה המשטרתית: לגרור את הנחקר לכאוס. אבל, האם ההתפוררות של כוח הרצון שלו מביאה לתוצאות המקוות של חשיפת האמת? עד כמה החומר שנלמד השתקף בסרט? עד כמה הוא ממחיש את סוגיית אי הוודאות, ואת התב"צים הנובעים ממנה? מה ניתן ללמוד ממנו על דרכי ההתמודדות?