הפוליטיקה הארגונית ומאבקי העוצמה בארגונים יוצרים מצב, שבו לעתים נתפס המבנה הארגוני כמעין מבוך, שעל המנכ"ל ליצור בו מעקפים ו'לפתוח סתימות', על מנת להשיג את מטרותיו. לכן, אנו מוצאים פעמים רבות באבחון ובניתוח רשתי - צווארי בקבוק, שהם בעלי תפקידים עוצמתיים, שתפקידם לשמש מעין 'חולצי פקקים': לעקוף את ה'סתימות' במערכת, לשחרר תסבוכות ביורוקרטיות ו/או התנגדויות, ולאפשר את השגת המטרות. עם הזמן גדלה עוצמתם של 'חולצי הפקקים' הללו, עד שמכלול הפעילות הארגונים בנושאים קריטיים, נתונה בידיהם. הארגון מתרגל לתהליכים החדשים, מתמכר אליהם, וכתוצאה מכך מתנוונים תהליכי העבודה ה'רגילים'.
השלם תמיד מורכב מניגודים, שכל חלק ממנו מסייע בהגדרת ההופכי שלו. גם אם ייטלו מבוכריס את דרגותיו ויכלאוהו, יישאר תמיד הפן האחר של לוחם אמיץ ומוערך, או בכדבריו של גרשון הכהן, שעולמו נטוע בתנ"ך: מעשה אוריה החיתי ראוי לבוז, אבל בהקשר הלאומי, דוד המלך נשאר מלך גם אחרי פרשת בת שבע, ועד היום אנחנו מפזזים ושרים "דוד מלך ישראל חי וקיים". אנשים חכמים אמורים ללמוד לחיות עם הניגודים הללו!
[צילום מסך מתוך אתר מאקו, ללא ציון שם צלם] [לריכוז המאמרים על 'עוצמה', לחצו כאן] תכנית הראליטי 'האח הגדול' שוב סיפקה לנו – בפעם הרביעית העונה – שיעור נפלא בקורס במערכות מורכבות, בפרק העוסק במקורות העוצמה הארגונית. עוצמה במערכת מורכבת היא, כזכור, היכולת של גורם בתוכה, לגרום לאחרים לעשות את רצונו, גם אם זה אינו מתאים להם,…
כחלק מתופעות שינויי האקלים, הגיעו באביב 2025 להקות כרישים לחופי ישראל, ומיד הפכו לאטרקציה משפחתית וקבוצתית, עד שבצהרי ה- 21 באפריל 2025, תקף כריש אדם ששחה במים ליד החוף. הישראלים למדו את הסכנות שבכרישים 'על בשרם', בדרך הקשה. אם תרצו, זהו ה'יהיה בסדר' הישראלי הקלאסי, על הרע הגלום בו, וגם הטוב שבו. לתופעה הזו מוקדש המאמר הנוכחי.
