[צילום הפגנת החרדים כנגד גיוס בני ישיבות לצה"ל בירושלים הועלה לויקיפדיה ע"י אלי סגל ב- 2014. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה CC BY-SA 3.0; הצילום של שי דרומי הועלה לויקיפדיה ע"י שי דרומי. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה CC BY-SA 3.0]
[לקובץ המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע' אודות ירושלים, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על האתגר החרדי של ישראל, לחצו כאן]
ביולי 2009 בערה ירושלים, על רקע מעצרה של אם חרדית מנטורי קרתא, בחשד שהרעיבה את בנה בן השלוש עד שמשקלו הידרדר לכ- 7 ק"ג בלבד. אביה של האם צוטט באומרו: "היא לא עשתה כלום. אני בטוח שהיא מסרה נפשה על הילד הזה" (חכמון ונוביק, 2009).
בפרשיה הבוערת האחרת של השבוע – זיכויו של שי דרומי בבית המשפט המחוזי בבאר שבע – צוטטה משפחת ההרוג הבדואי בתקשורת כי "חיי כלב במדינה יקרים יותר מחיי הבדואי".
המשותף לשתי ההתבטאויות הללו היא העובדה, שהן חושפות קרע, שספק אם הוא ניתן לאיחוי, ביןמערכת אכיפת החוק לקבוצות מיעוט בישראל. התבטאויות אלה אינן חריגות, והן מאפיינות התבטאויות דומות מצד קבוצות מיעוט אחרות.
