גרשון הכהן: חג מתן תורה זקוק למגילת רות

בתחבולה תרבותית, חיברו חז"ל את ציון מתן תורה בלב חג השבועות, והם גם אלה שבחרו לשלב באותו היום את הקריאה במגילת רות. היה להם כנראה ענין בחיבור בין מעמד הר סיני לבין סיפור כליונה של משפחת אלימלך, שבשעת מצוקה נטשה אדמת אבות...

דוד א' פרנקל: מגילת רות וחג השבועות

במגילת רות יש הרבה ללמדנו על החשיבות של העלייה והחזרה לארץ למגורים בה.  תוך כדי סיפור המעשה אנו גם לומדים על דינים שנהגו אותה עת בארץ. כל זאת, נוסף על היחס שיש להראות לאותם מתגיירים הרואים בארץ גם את ארצם ולא רק מקום בו ניתן למצוא מקור פרנסה זמני. עלילתה של מגילת רות מתרחשת בימי הקציר. בסופה אנו לומדים על לידתו של דוד, צאצאם הישיר של רות המואבייה לפי מוצאה ובועז, שהיה מצאצאיו של יהודה בן יעקב ותמר שהיתה כנענית לפי מוצאה. לפי המסורת, המלך דוד נולד ונפטר בחג השבועות, ומסיבה זו קוראים במגילת רות בחג השבועות...

פנחס יחזקאלי: מגילת רות באתר 'ייצור ידע'

מגילת רות מגוללת את סיפורה של רות הגיורת, המגיעה בעקבות חמותה היהודייה אל שדות בית לחם, תהליך התאקלמותה והשתרשותה בחברה היהודית והפיכתה לאם המלכות הישראלית. במסורת היהודית בחלק מהקהילות נהוג לקרוא את המגילה בחג השבועות... ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות מגילת רות, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!

אבי הראל: מגילת רות – דגשים מרכזיים

מנהג קריאת מגילת רות בחג שבועות הינו מנהג קדום, למרות שאינו נזכר בתלמוד. המקור הראשון שאנו מוצאים שמדבר על כך הוא במסכת סופרים: "ברות (קוראים) במוצאי יום טוב ראשון של עצרת (חג שבועות), עד חציו, ומשלים במוצאי יום טוב האחרון"

אבי הראל: מתן תורה על פי ספר היובלים

הטקסט של מתן עשרת הדברות מופיע במקרא פעמיים, ולמרות השינוי שיש בין הנאמר בספר שמות לבין הנאמר בספר דברים, הרי שהמסגרת של שתי מקורות אלה דומה בבסיסן ומהווה טקסט מכונן באמונה הישראלית. אמונה זו דוגלת כי משה הביא בהר סיני שתי תורות, אחת שבכתב והשנייה תורה שבעל פה...

גרשון הכהן: נטלי פורטמן, רות המואבייה וההיגיון הפרדוקסלי של המצוינות

מאפייני המצוינות בדימויים המקובלים, מקשים על היכולת להסתגל למאבקי החיים. קיים קשר סיבתי, בין ההטפה למצוינות במכלול ביטויה ההולכים ומשתכללים, לבין התופעה הסוציולוגית המוכרת כיום של העדר מנהיגות. נטלי פורטמן כמקרה בוחן...

אבי הראל: מחג הקציר לתיקון ליל שבועות

רק מהמאה ה- 18 ואילך, המנהג של תיקון ליל שבועות הפך לנחלת הכלל. הנימוק הקבלי שניתן לתיקון זה היה שהוא מהווה הכנה לקראת מתן-תורה, אירוע הדומה לטקס נישואין, רק שהפעם, השחקנים הראשיים הם עם ישראל ואלוהיו. ברגע שנימוק זה פשט והתקבל בכל תפוצות ישראל, הוא הפך למשמעות הרשמית והמובילה של חג שבועות שבעברו הקדום והראשוני, לא היה לו כל קשר לכך.

גרשון הכהן: הלקחים האסטרטגיים של מגילת רות

על יוזמת נעמי והתעוזה של רות למפגש הלילי בגורן של בעז, אומר הרב אלשיך בפירושו: "הלילה בו נכנסה רות לגורן של בעז מלמד שאין לך דבר שבקדושה שמביא תועלת שאין בו יסוד של חטא." (קיצור אלשיך, מקראות גדולות). שני לקחים אסטרטגיים ניתן להסיק ממגילת רות: את הצורך לפרוץ לעתים גדרות, ואת חשיבות ניצול ההזדמנות, בדרך להשגת מטרה אסטרטגית... משטר הלכתי נוקשה מהסוג הליטאי, אינו יכול להכיל חריגה שכזו...

אבי הראל: מתן תורה ותרגום השבעים

בפרשת ואתחנן מצוי מקבץ של פסוקים שרומזים על רעיון מהפכני. מתן המקרא בהר סיני לעם ישראל, לא נשאר שם, אלא המקרא הפך לנחלת כלל העמים בתרגום השבעים. חז"ל, שהעדיפו שהמקרא יישאר בחיקו של עם ישראל בלבד, ראו את התרגום כעובדה מוגמרת, ואף נתנו לו נופך ניסי, שלא עלה תמיד בקנה אחד עם המקורות שמספרים אודות מעשה התרגום עצמו...