פירושה המילולי של המילה דע'ווה (دعوة) הוא "קריאה" או "הזמנה". באיסלאם, הכוונה היא הזמנה לקבלת האיסלאם או הזמנה לחיים על פי צווי האל. בשונה ממיסיונריות נוצרית, הדע'ווה אינה ממוסדת כארגון מרכזי אחד, אלא כמצווה אישית וקולקטיבית לכלל המאמינים.
אל תטעו, כך דמוקרטיות מתות. לא עם טנקים ברחובות, אלא עם צנזורים ליד מקלדות, עם שוטרים שדופקים על דלתות בגלל ציוצים, עם מנהיגים פחדנים שאומרים לכם שחופש הביטוי הוא מסוכן. אבל, לא הוא מסוכן. השתקתו מסוכנת. חופש הביטוי הוא הגבול בין דמוקרטיה לרודנות, ואם נאבד אותו, נאבד הכל.
הנוכחות המתרחבת של סממנים מוסלמיים במרחב הציבורי במערב – החל מלבוש דתי בולט ועד רכישת כנסיות ובניית מוסדות איסלאמיים ומסגדים מרשימים – היא כלי אסטרטגי במאבק מורכב על ההגמוניה. ריכזנו עבורכם את המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', על ההשתלטות המוסלמית על המרחב הציבורי במערב, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה.
בעוד אנו מתמקדים בנפילת אירופה בידי האיסלאם, ודווקא בשעה שבריתנו עם ממשל טראמפ היא ההדוקה ביותר, גילינו כי ניו יורק נפלה בידי האיסלאם הקיצוני, והיא ממש לא לבד... ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות השתלטות האיסלאם על אמריקה והשלכותיו, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה.
ידעתם שמדינות המערב כבר אינן דמוקרטיות? שאנשים טובים משלמי מיסים נעצרים, נחקרים, נשפטים ונשלחים למאסר של חודשים ארוכים ויותר על קריאת פוסט, סימון לייק או רחמנה ליצלן, שיתוף? כל אמירה בנושא ההגירה מתויגת כ'איסלמופוביה', ומשם קצרה הדרך לכלא. שוטרים מגיעים לבתים ומחרימים אפילו טלפונים של ילדים שפתחו פוסט...
כאשר איסלאמיסטים רדיקלים צועקים "ח'ייבר, ח'ייבר יא יהוד", זו לא סתם סיסמה. זוהי איום. זיכרון. הבטחה. ח'ייבר הייתה עיר יהודית בחצי האי ערב. בשנת 628 לספירה, היא נכבשה על ידי מוחמד וחסידיו. התושבים היהודים נהרגו, שועבדו או אולצו לוותר על אדמתם. עבור האיסלאמיסטים, ח'ייבר לא הייתה רק קרב. זוהי תוכנית אב.
אירופה מתקרבת לנקודת שבירה. תנועות איסלאמיסטיות הן סבלניות, מאורגנות ואידאולוגיות. האליטות המערביות מוסחות, מפולגות וחוששות להיקרא בשמות גנאי. קמפיינים של דה-מורליזציה מוודאים שזה יישאר כך. אם אירופה רוצה לשרוד כציוויליזציה חופשית, עליה להתעורר, לפני שיהיה מאוחר מדי, לעמוד לצד ישראל, ולהפסיק לטעות בין פיוס למוסר.
אחת הבדיחות העצובות של ימינו הוא הביטוי 'דת של שלום' שבו תויג האיסלטם הקיצוני ע"י פוליטיקטים מערביים בהשפעת תרבות ה'פוליטיקלי קורקט', שבחסותה גדלה המפלצת האיסלאמית למצבה הנוכחי, המאיים להקריס את המערב תחתיו. המאמר מוקדש לביטוי הזה ולמקורותיו.
לא נראה כי התהליך של כניעה להגירה ולתוצאותיה היא בר עצירה, וקריסת המרקם החברתי באירופה היא עובדה מוגמרת. האליטה התרבותית-משפטית - כגון בית הדין לזכויות אדם של האיחוד האירופי - ממשיכה להטיל וטו על חוקים המגבילים הגירה, או מבקשים להגן על גבולות ותרבות לאומית (Zemmour, 2021). הסוס הטרויאני ימשיך בשלו, עד שהעיר - אירופה - תקרוס לתוך עצמה! ולבסוף, תחשבו על אליטת ההון הישראלית ובג"ץ. תחשבו עלינו...
בסוף יולי 2025 הכירה צרפת במדינה פלסטינית. תהליך הגיוני לכל מי שרואה מה מתרחש בצרפת בימים אלה. המדינה שנכנעה ללא תנאי לאיסלאם הרדיקלי הפכה למשרתת האינטרסים שלו בעולם. ריכזנו עבורכם אוסף של ממים אינטרנטיים בהקשר לכניעת צרפת לאיסלאם הרדיקלי. אתם מוזמנים לתרום עוד.
