קל לבטל את מה שמכונה אסטרטגיית הבידול של בנימין נתניהו, בין עזה ליהודה ושומרון. אבל האסטרטגיה הזו של "הפרד ומשול" - הרואה ברשות הפלסטינית אויב מסוכן בהקרבה לקיומה ישראל הן בגלל הלגיטימציה הבינלאומית שלה, והן בגלל החשש שגוש כפר סבא נתניה יהפוך ל'עוטף עזה' - רחוקה מלהיות מופרכת. רק שכל קונספציה טובה לשעתה. אסטרטג טוב בוחן יום־יום אם האסטרטגיה שלו עדיין בתוקף, ונתניהו משך ומשך את מדיניות הבידול, עד שהיא התפוצצה לו בפרצוף.
המונח 'עשיית יתר' (Overdoing) מתייחס בדרך כלל לפעילות אינטנסיבית ומוגזמת של גורם מסוים (אדם, ארגון, מערכת) שנועדה להשיג עוד ועוד, אך בסופו של דבר מובילה לתוצאה ההפוכה מזו שרצה להשיג, או לכישלון. המונח 'עשיית יתר' קשור גם ל'הצלחת יתר' (Overachieving), שהוא מצב בו מערכת שהצליחה בהשגת מטרותיה 'נדחפת' מסיבות שונות למצב של עשיית יתר, שמובילה בסוף לכישלון או לקריסה. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות 'עשיית היתר', 'הצלחת היתר' והשלכותיהן. קריאה מועילה.
השנאה - כמו האהבה - היא הכוח המניע החזק ביותר ביחסים בינאישיים; בפוליטיקה הארגונית; בפוליטיקה המדינתית וגם ביחסים שבין מדינות... לא היה אדם שהבין את כוחה של השנאה, כמו בנימין נתניהו. עתה, האסטרטגיה הזו התהפכה עליו...
אין פתרון לעזה, כי למאבקים רציניים בין מערכות יריבות אין פתרון. המאבק שלנו הוא רציני והוא יימשך לנצח. מה שיוצר יציבות (זמנית! במערכת מורכבת, יציבות היא תמיד זמנית...) זה איקיוליבריום, שיווי משקל של כוחות במאבק.... אם כוחות המאבק שלנו נחלשים, אז אין שיווי משקל. זאת כל התורה כולה...
ניתן לחלק את התפתחות מקצוע ניהול משאבי האנוש, לאורך השנים, לשלושה פרקים: גישת הניהול המדעי: שנות ה-20 של המאה ה-20; גישת יחסי אנוש: שנות ה- 90-40 של המאה ה- 20; והיום: הגישה האסטרטגית לניהול מש"א. מאמר זה מוקדש לגישת יחסי אנוש...
תהליכים רבים של צבירת עוצמה סבלו מתסמונת של 'הצלחת יתר': הצלחה מהירה שגררה התארגנות נגדית, שבעקבותיה מצא עצמו הגורם ה'מצליח' במקום גרוע יותר מנקודת ההתחלה שלו. האם גם המהפכה הנשית - ששיאה, עד כה, היה קמפיין MeToo# - תסתיים כך?
הנעת מנהלים (Managers Motivation) היא תמונת המראה של הנעת עובדים על ידי מנהליהם. משמע, הפעלת עוצמה של עובדים כלפי מנהליהם: היכולת לגרום למנהל לעשות את רצון העובד, גם אם אין לו רצון לכך וגם אם זה מנוגד לאינטרסים שלו...
[בכרזה: "הצילו חיים, עיצרו את הציונות, החרימו את ישראל…" למקור, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על נתקים וחרמות, לחצו כאן] ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה. * * * נקודת מוצא: החרם נגד ישראל כבר כאן.…
מטרת המאמר הינה, לבחון את דפוסי פעולתה של המשטרה בתוך המערכת הדמוקרטית, ואת יחסיה המורכבים עם המערכת הפוליטית המנהלת מערכת זו. בעוד שבמדינה טוטליטרית, המשטרה היא העוגן העיקרי של השלטון, הרי שבדמוקרטיה התמונה מורכבת הרבה יותר. המשטרה אינה מייצגת את השלטון אלא את העם. היא פועלת כנגד השלטון במקרים שבהם מתגלה חשד לשחיתות שלטונית; והשלטון מצידו מנסה להצר את צעדיה ולהגביל את יכולתה להזיק לו.
התבונה של המנצח היא לעולם לכבוש את יצרו ולהימנע מעשיית יתר ומהצלחת יתר. ד"ר מוחמד מורסי, ואנשי תנועת האחים המוסלמים, לא הצטיינו בכך בלשון המעטה. הם חטאו בעשיית יתר ובניצחון יתר, וסיימו במקום גרוע יותר מהנקודה שממנה התחילו!
