לא כדאי להיבהל ממלים, בטח לא מ"משיחיות" ומ"אמונה", אלא לבחון את ההקשר. בשיח הפוליטי הישראלי הרדוד, מביא גרשון גישה רעננה של ניתוח המציאות, שלטעמי, איננה ימין ואיננה שמאל. גישה זו רעננה אך איננה חדשה, ואפיינה בעבר את דור המייסדים של ישראל וההיגיון שהניע אותם (אם תרצו, הכהן הוא ניאו-מפא"יניק קלאסי). ראוי לדעתי לבחון את הדברים בלב פתוח, ולו בשל העובדה שכל ניסיון אחר לפרש את המציאות - הן מימין והן משמאל - הפך כבר מזמן ללא רלוונטי וללא יישים.

  [המאמר התפרסם לראשונה ב- JOKOPOST. לכניסה למאמר המקורי לחץ פה] (פוסט זה נטול הקשרים פוליטיים. הוא עושה שימוש באירועים אלו להבנת המורכבות של חיינו והדינאמיות שלהם) אחת הפרשיות המרתקות והמוזרות של העשור האחרון, היה ניסיונו של ג'ון קרי לחולל שינוי במזרח התיכון. בעיני רבים היה הניסיון הזה הזוי וחסר סיכוי, אולם אנו העוסקים במורכבות יודעים…

השבוע הכניסו אלמונים את המודעה המרתקת הזו לתיבת הדואר שלי. היא מבשרת לנו שהיגיעה הגאולה ומצווה עלינו להכריז: "משיח, משיח, משיח"! משיחיות היא מושג חשוב במדע המדינה, אבל, לא נראה לי שלכך כיוונו המשוררים... גם על הגאולה המובטחת שלהם אינני סגור. לא שיש לי התנגדות להיגאל, אבל עונת המלפפונים בעיצומה ויש זמן לנבור, אז ניסיתי להעמיק על מנת להבין למה התכוונו ה'משוררים' בדיוק...