מה שקורה במשטרה הוא ריאליטי משובח של שינוי. על פי המודל המפורסמים ביותר לעריכת שינוי בארגון של ג'ון קוטר, כדי שתכנית כזו תצליח, נדרשת תוכנית פעולה בת שמונה שלבים: ביניהם, תחושה של דחיפות, יצירת קואליציה, תשבוחות להישגים, הסרת התנגדויות ומיסוד מנגנונים. אף אחד מהסעיפים הללו איננו מתקיים בתוך המשטרה. ולכן, הניסיון לעשות שינוי בתרבות הארגונית של המשטרה דרך מינוי המפכ"ל נדון לכישלון.
רפורמה במערך הדרכה של ארגון - המתבצעת בהדגשים הנכונים - עשויה לחולל מהפיכה בתרבותו. בימים אלה שוקד מערך ההדרכה במשטרת ישראל על רפורמה בתהליכי עבודתו. האם היא תהיה הגורם המכריע בשינוי תרבות המשטרה? הרעיון - שיש לו פוטנציאל לשנות את המציאות - שמאחורי הפתרון המוצע הוא, להעביר את האחריות מהמטה אל השוטר/הקצין ומפקדיו בשטח, כשעל השוטר להשיג את השכלתו הרלוונטית בעצמו, מפקדו נמדד ברמת ההשכלה הרלוונטית של שוטריו, והקידום והשכר הם פועל יוצא של מידת ההשכלה הרלוונטית
מאז 2003 צונח מספר המתנדבים באופן משמעותי ובכוונת מכוון, מ- 73 אלף מתנדבים ל- 38-36 אלף! בכך,בגדה המשטרה, במודע בהתחייבות שנטלה על עצמה, כשהחליטה על איחוד המשמר האזרחי: להיות נושא הדגל של אתוס ההתנדבות בישראל, ולשמר את מפעל ההתנדבות הגדול במדינה. במילים אחרות, להיות משטרת העם כמו שצה"ל הוא צבא העם! מול הטענה הזו מתגוננים עתה המדליפים...
פרק הגון למד המפכ"ל, רוני אלשייך, בהלכות עוצמה. הוא התכוון לטוב. לשנות את התרבות הארגונית, האיומה הזאת, של המשטרה. לשם כך הובא אליה. אבל, הקטע הזה - עם המכתבים האנונימיים - יצא לו רע בעיתוי ובמקום. זה התלבש לו בהקשר של הטרדות מיניות... הוא דרך על היבלת הלא נכונה ופתח תיבת פנדורה, שלא תיסגר זמן רב... מרגע שהחברות הלובי הנשי נעצו בו שיניים, הן לא תנחנה לו, מן הסתם, עד סוף הקריירה.
כל הסיפור הוא סערה בכוס מים. הרי כל חשד לפלילים מטופל, וכל מכתב היה מגיע למח"ש, ולו כדי לשלול עבירה פלילית. בסערת הלא כלום הזאת, אבדו הדברים הכל כך חשובים שאמר על התרבות המשטרתית, ועלך הפוליטיקה הארגונית האובססיבית, רוויית היצרים שלה. פתאום, זה כבר לא מעניין אף אחד...
[מקור התמונה: GILEE] [לאוסף המאמרים על נתקים וחרמות, לחצו כאן] פרופ' רוברט ר' פרידמן (Robert R. Friedmann) הוא היוצר והמנהל של 'גילי' (Georgia International Law Enforcement Exchange – GILEE) פרויקט שותפויות בין משטרות; ופרופסור אמריטוס לצדק פלילי בית הספר ללימודי מדיניות אנדרו יאנג באוניברסיטת מדינת ג'ורג'יה. כהן כיו"ר המחלקה לצדק פלילי באוניברסיטה זו (2002-1989) וכיו"ר מפעל…
אחת התופעות יוצאות הדופן בטרור הבודדים הפלסטיני, הוא הבלטת המהפך במעמדן של הנשים במשטרת ישראל. הדומיננטיות של נשים שברה את תקרת הזכוכית האחרונה שעוד עמדה בינן לבין תפקידי השטח במשטרה. זה תהליך שייקח עוד זמן עד שימצא ביטוי מובהק בשדרת הפיקוד העליונה, אולם תהליכים תמיד מתהווים מלמטה, והם כבר התרחשו. עתה, נשאר רק לחכות שהדור הזה יגיע לבשלות פיקודית בכירה...
החובט התורן במשטרה היה השבוע ידיעות אחרונות. תחקיר תחת הכותרת 100 במחדלים הופיע בכתבה במוסף 7 ימים מה- 4/3/16 ועסק במחדלי מוקד 100. במאמר הזה אנסה להעשיר מעט את הדיון. נתחיל מהסוף: האם חבוי מחדל מאחורי הפרויקט של קווי 100? חד משמעית כן! אבל, אנסה לשכנע אתכם שהוא לא מצוי באותם תחומים ידועים שבהם עוסקת…
הנה זה הגיע, וכמו תמיד, האסימון נופל באיחור. דור שלם של קציני משטרה – בדרגות ניצב משנה ותת ניצב – מבין פתאום שלא יקודם. כל ה'מגיע לי' על פי 'קוד הנאמנות' המשטרתי בטל ומבוטל. הם נדרשים לעשות 'תפקיד רוחב', על מנת לבחון את התאמתם לתרבות המתעצבת. חלקם מבין, מחריש ומשתף פעולה. חלקם נפגע, ו/או בחישוב של…
ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה. זהו מאמר המבטא את דעתו של הכותב ואת הערכותיו המקצועיות בלבד. זהו מאמר שלישי מתוך שלושה על השיטור הקהילתי. המאמרים האחרים: אברהם מילרום: תחילתו של 'השיטור הקהילתי'; …
כל מי שעוקב אחר פרשת ההטרדה המינית החדשה במשטרה, מבין שאין זה מקרה של הטרדה מינית גרידא. כמו במקרים רבים אחרים בפרשיות הקשורות למשטרת ישראל, הגורם המחולל את הפרשה קשור לסכסוכים המשטרתיים הפנימיים, או במילים אחרות, בפוליטיקה הארגונית...
