'תורת ההפעלה' של המחאה - הלקוחה מתורת ההפעלה הפרוגרסיבית בארה"ב - מקדשת אמנם את האיום ככלי שמשתק את היריב. אבל, לאיומים יש דינמיקה משלהם, ויש בהם פוטנציאל גדול להידרדר למעשים. מי מבטיח לנו שבעיצומה של מלחמה קיומית, לא יוצת גפרור שיגרום לבעירה גדולה? מערכת האכיפה, בינתיים, מתעלמת.
'ד-מ-ו-ק-ר-ט-י-ה', 'דיקטטור', 'ציוני'... שימוש מכוון במילים נפוצות, אבל במשמעות שונה או מטעה, הוא פרקטיקה מוכרת של הפרוגרסיביים, שאומצה באפקטיביות רבה ע"י המחאה. על ידי הגדרה מחדש של מונחי מפתח, שחקנים פוליטיים יכולים לקבוע את סדר היום ולנסח את הדיון בתנאים שלהם. לטכניקה הזו יש שם: 'מניפולציה סמנטית' (semantic manipulation).
הדף הזה מביא לכם את האוסף ה- 16 של הכרזות העוסקות ברפורמה המשפטית או בהפיכה המשטרית - הכל ע"פ עיניכם - ובתנועת המחאה שדוהרת הלאה... עיון מועיל ומהנה, ככל שניתן!
מה צריך עוד שיקרה כדי שצה"ל יודה בטעות ההתמכרות לשיבוץ מוטה ליחידות העילית שלו, ישנה את הקריטריונים לשיבוץ, וידווח על כך בהודעה רשמית, כיאה לצבא העם שהוא מבקש להיות?
ההתנגדות לרפורמה הצליחה לנתק את אנשי ההתיישבות מרוב העם, לא בגלל שיש להם משהו נגד ההתיישבות, אלא בגלל שנוצר במתכוון פחד מהחבורה הזאת, שמתעתדת "לשים עלינו דיקטטורה", לפגוע בזכויות הנשים ולהעבירן למושבי האוטובוס האחרונים, להתנכל ללהט"בים וכדומה. האיומים הללו מדברים אל רוב העם, ואנחנו זקוקים לעם במאבק העיקרי שלנו, על יהודה ושומרון.
ניתוח דבריהם של קברניטי המחאה מאפשר לנו להגדיר את מטרתה במילה אחת: כאורדר (Chaorder): היווצרות סדר חדש מתוך הכאוס: החלפת השלטון באמצעות כאוס, שיביא לנפילת הממשלה ולבחירות חדשות. אבל האם המטרה הזו ריאלית?
בפני המחאה ניצבת דילמה, האם להביא את העימות בין שני המחנות לכדי פיצוץ, כדי להגיע להכרעה הפעם, אחת ולתמיד, על צביונה התרבותי/דמוקרטי של המדינה; או לחתור לממשלת אחדות, שמשמעה שקט חלקי המושג על ידי פשרות, שתספקנה אולי מענה בינוני וחלקי לבעיות והאתגרים הניצבים בפנינו; ובכול מקרה, יוותר רמץ לוהט דיו, כשכול גץ יוכל לחדש בכול רגע נתון את התבערה, ולהתנהל כך להתנהל, לסירוגין, במעגלי קונפליקטים פנימיים חסרי שליטה.
אחד מגילויי המחאה הפרוגרסיבית, הן האמריקנית והן הישראלית, הוא ראיית היריב כ'רע מוחלט' שאיננו זכאי לזכויות. כך למשל דיבר ח"כ רם בן ברק על: "הם שחורים, אנחנו לבנים"; פרופ' עידית מטות על חברי הממשלה, כחיידקים שגורמים להרס הגוף ולהרס המדינה, וקובי ריכטר על 'נגע', שצריך לסלקו באופן טוטאלי. ההיסטוריה מלמדת שלאבחנה הזו השלכות קשות מנשוא!
