המאמר מוקדש להיבטים החיוביים של תופעת ה'יהיה בסדר' הישראלית. בהיבטים השליליים עסקנו במאמר קודם. הטוב והרע הם שתי פנים של אותה תופעה. לצד ההשלכות המסוכנות, ה'יהיה בסדר' מבטא גם את היכולת להעז וליטול סיכונים, ואת האמונה ככוח מניע. הוא מאפשר גמישות, יצירתיות, פתרון בעיות בשטח, וסולידריות בעתות משבר. כשמערכות פורמליות קורסות – דווקא האלתור מציל חיים.
בפרשת בא מגיע סדרת עשרת המכות לסיומה, ובעיצומה של מכת בכורות מצווים בני ישראל על קורבן פסח, שהוא פסח מצרים, וממנו נוצר הבסיס לחג פסח לדורותיו. השם פסח במקרא משמעותו ברוב הפעמים שהוא מוזכר לקורבן פסח, אבל המושג פסח כשלעצמו סובל פירושים רבים. בקבלה, איסור חמץ ומצה מוסבר על דרך הסוד. השחרור מהחמץ הוא בעצם שחרור מכוח הטומאה...
במבט אקטואלי אל סיפור יציאת מצרים, אפשר השנה לספר מחדש את הסיפור הכול כך מוכר כבר מגן הילדים. אף פעם לא שאלנו האם הם באמת רצו לצאת ממצרים? עיון חוזר בסיפור מגלה כי גם שם הייתה מחלוקת שעד היום לא הוכרעה...
קורבן הפסח הופך במקרא מסוג של קורבן ביתי ומשפחתי לקורבן שיש להקריבו אך ורק במקדש, לקבוצה מוגדרת של אנשים. תיאור מפורט של פסח שכזה, אנו מוצאים בחגיגות הפסח שתוארו אצל יאשיהו וחזקיהו. שניהם השתמשו בחג הפסח בכדי לחזק את הפולחן הדתי, ואת העניין המדיני ציבורי בשמירה על צו ה'. גם מהתיאור של עשיית הפסח בספר עזרא אנו למדים כי קורבן זה הוקרב במקדש...
השם פסח במקרא מכוון תמיד אך ורק לקרבן המוקרב ביום הארבע עשר לחודש הראשון הוא חודש ניסן. אשר על כן חג הפסח חג רק ביום זה. למחרת, נחגג חג נוסף הנקרא במקרא חג המצות, כך שיש כאן שני חגים נפרדים ושונים, חג הפסח וחג המצות. חג הפסח נמשך יום אחד, ואילו חג המצות נמשך שבעה ימים...
הניסוי הגדול של הוצאת עם ישראל ממצרים והפיכתו לעם מיוחד וקדוש ליהוה נכשל. פעם אחת הוא נכשל בדור המדבר שהוחלט להשמיד אותו במשך 40 שנה במדבר, ובפעם השנייה הוא עומד להיכשל עם הדור הבא ואלה שיבואו אחריו...
אני, שמעדיף כאמור לספר ביציאת מצרים, זוכר גם זוכר שהאנושות מלאה באנשים קטנים, שחושבים שאת מורכבותם של החיים אפשר לנהל באמצעות כלל אחד חד וחלק, שלפניו הכל כאוס, ואחריו הכל סדר, כי סדר, מה לעשות, יש רק בפסח, וגם הסדר הזה מסודר באמת, רק כאשר מאפשרים לו להיות אנושי, כלומר מעט מבולגן, ובעיקר מאוהב בסיפורים, ואין כמו סיפור יציאת מצרים. סיפור שהיה, סיפור שהווה, סיפור שיהיה...