בבוקר 7 באוקטובר 2023, קרסה האשליה, שמדינת ישראל יכולה לשאוף להתקיים כסוג של דנמרק. עם המלחמה באוקראינה גם באירופה המערבית נוכחו להכיר שעם כל תקוות השלום, אין לאדם גן עדן עלי אדמות. המלחמה הייתה ונותרה מצב יסוד קיומי. כמו שהייתה שרה לי אמי בילדותי -שיר ערש נגבי: "אין חריש עמוק בלי נשק, נומה בן"
במלחמה החדשה בה נתונה עכשיו מדינת ישראל, הדילמה העיקרית נובעת מאי ודאות אסטרטגית לגבי גבולות זירת המלחמה מתימן לעיראק ועד איראן. דווקא מתוך כך, נוצר בשעה זו גודל ההכרח בהנעת ההתקפה הקרקעית לעזה. ניתן לצפות כי מתוך הפעולה ייווצרו תנאים חדשים שיחוללו אופק חדש שעדין לא נוצר, מתוכו ניתן יהיה לגבש החלטות לגבי המשך המלחמה.
כשאי הוודאות שלטת, סוף מחשבה במעשה תחילה. מה שנכון כרגע הוא לתת לכוחות צה"ל את ברכת הדרך לפעולה בהבנה עמוקה שמתוך הישגי הפעולה ותוצאותיה, יתברר בהמשך אופק האפשרויות לגבי הסידור לעתיד שלפי שעה עוד לא נוצר. בינתיים, צריכה ממשלת ישראל לפעול בהכרה שלגבי העתיד כל האפשרויות פתוחות. בתוכן גם אפשרות הכיבוש והשליטה בשטח למשך זמן ארוך.
משמעותה המילולית של המילה פוגרום (רוסית) היא השמדה והרס. במונח נעשה שימוש נרחב לתיאור התנכלויות המוניות רחבות היקף כלפי יהודים כקבוצת מיעוט שונה וזרה במזרח אירופה, על ידי קבוצות מאורגנות או ספונטניות. פעולות אלו נבעו מעידוד ציבורי של רעיונות אנטישמיים, וזכו לעתים קרובות לעידוד השלטונות. הבאתי בקיצור נמרץ סקירה על הרג יהודים בפוגרומים מרכזיים החל משנת 1033 ועד ה- 7/10.
מספרי הנפגעים - כ-1,300 הרוגים, ומעל 200 חטופים, הם בלתי נתפסים. הכיצד צה"ל הגדול, הצבא החזק ביותר במזרח התיכון, ואני לא ציני, קרס מול ארגון קיקיוני כמו החמאס?