האסטרטגיה האיראנית - לפני התקיפה האמריקנית וגם לאחריה - מבוססת על 'דוקטרינת העמידה האיתנה': להמשיך לתפקד במציאות קשה הסוגרת עליה; לשמור בכל מחיר, מבלי להיכנע, על קיומה ונוכחותה; להפגין - למרות החולשה - עוצמה מדומה; לא להשתנות, לא להיכנע ולמשוך זמן, בתקווה שיתרחש משהו שיגרום לשינוי המציאות. במקביל, לנסות להתאושש וגם, לנסות בדרך כלשהי לפרק את האויב.

אם רוצים להיפרע מהחות'ים, לא צריך להיות אסטרטג דגול כדי להבין, שהדרך האפקטיבית ביותר להכאיב להם היא השמדת שדות הגת שלהם. רק ש... היועמ"שית מן הסתם לא תרשה. למה?

מאמר זה חוזר לשאלה הוותיקה, שסברנו שכבר הוכרעה - האם ניתן להכריע מלחמה מהאוויר בלבד, או שעוצמה אווירית – מרשימה ככל שתהיה – איננה תחליף ל'מגפיים על הקרקע'? מקרה הבוחן שלנו הוא מערכת ההפצצות האוויריות המאסיבית של ממשל טראמפ נגד החות'ים.

תקיפות החותים מציבות בפנינו שלוש שאלות בסיסיות: איך זה קרה, למה זה קורה - מה ההיגיון והכוח המניע להתמשכות המתקפה החות'ית, ומה מדינת ישראל נדרשת ויכולה לעשות על מנת להגן על עצמה מול האיומים מתימן...

מי שמסוגלים לארגן התקפה מתואמת של מל"טי תקיפה מתימן לאבו דאבי מרחק של כ 1,500 ק"מ - ואנחנו יודעים מיהם... - מסוגלים לארגן מתקפות כאלה נגדנו מעיראק, מאיראן ומתימן המרוחקות; וגם, מסוריה ומלבנון הקרובות.

רבותי. בסעודיה ובישראל - וגם בעולם כולו - רק מתחילים לשלם את המחיר של העדר הגנה ראויה נגד פגזים, רקטות, טילים ורחפניים לסוגיהם. ההתקפות של הרחפניים, הרקטות ובקרוב גם טילים מדויקים ילכו ויגברו ויתעצמו: טווח גדול יותר, ראש קרב כבד יותר, דיוק משופר ומטחים כבדים...