זוהי חוברת שכתב האלוף במילואים גרשון הכהן, ושראתה אור על ידי מרכז בס"א באוניברסיטת בר אילן ופורום קהלת. שמה: גדר "ההפרדה": גבול מדיני במסווה ביטחוני. העורך: איציק צרפתי. קריאה נעימה...
הרעיון לבנות גדר הפרדה לא נולד בתחילת שנות האלפיים, אלא החל להבשיל שנים קודם, עם פרוץ גל פיגועי ההתאבדות שהחל לאחר הסכם אוסלו. הייתה זו ממשלת רבין, שהחלה בשנת 1995 לגלגל את הרעיון על בסיס העיקרון של יצירת חַיִץ, אשר ימנע כניסת מחבלים מתאבדים למרכזי הערים הישראליות...
מקובל להניח כי פרויקט הגדר לאורך הקו הירוק והשאיפה הנוכחית להשלימו, היא החלטה הנשענת על שיקולי ביטחון, אלא שמסמך זה יישאף להבהיר כי בפועל מדובר באמתלה בלבד כאשר התכלית האמתית היא פוליטית במובהק. המשך בניית הגדר יונק את כוחו מאימוץ עמדות מוצא שנויות במחלוקת אשר רוכבות על הזדמנויות בדעת הקהל המתהוות מעת לעת, מפיגוע לפיגוע...
תא"ל וינטר הוא למעשה, שליח של מגזר שניתן לכנותו 'המגזר הסמוי'. חלקם חובשי כיפה וחלקם הגדול, ממש לא. אלו אותם חיילים שוינטר הוא עבורם מפקד מוערך, שקנה אצלם את עולמו בשעת מבחן מעצבת. לא שליח מגזר. ברגע שאביגדור ליברמן מינה אותו לתפקיד, הוא עשה לו Reframing. הכניס אותו למסגרת התייחסות ממלכתית, ושחרר אותו ממיתוג המגזריות הדתית.
ככל שמדינת ישראל מצליחה להתבסס ביכולותיה להגן על קיומה הפיזי, מתחזקת בחשיבותה השאלה, בשביל מה וכיצד היא מבקשת להתקיים? בעת הזו, לא מגמת השיבה ליהדות, מאיימת על הישראליות ומחוללת את השסעים בחברה הישראלית, כמו החסך במסד יהודי משותף ואקטואלי. מרחבי הדיון בשאלה זו, נפרסים הרחק מעבר למחלוקת חוק הלאום. מי שחפץ להנהיג את עם ישראל, מימין או משמאל, יידרש לבקש דרך בשאלה זו ולהציע בשורה.
אם היו קברניטי המדינה זקוקים לחיזוק בהקשחת צעדיהם מול אונר"א, מול הלחץ האמריקני והבין לאומי, הוא הגיע, ובגדול, כשנמצאה בכליו של סינואר, לאחר שחוסל, תעודה מורה באונר"א. ההישענות על אונר"א היא אחת הקונספציות שהציפה מלחמת חרבות ברזל - ושטרם הצלחנו להשתחרר ממנו. זאת למרות שהציבור הישראלי מודע היטב לתפקידה ההרסני בהנצחת הסכסוך הישראלי-פלסטיני.
כבוד ראש הממשלה, מנהיג בשר ודם אף פעם אינו יכול לממש מלוא ציפיות בוחריו. אלא שקיים כאן סוג של חשד, שמא ביסוד גישתך לשאלת ארץ ישראל, אתה מובל על ידי גישה אחרת מזו, המובילה במאה השנים האחרונות את מפעל ההתיישבות...
בתהליך אסטרטגי, פוטנציאל אסטרטגי חדש יכול להתהוות מתוך פעולה הפונה לכיוון חדש. הגיעה העת לדרך חדשה מזו שהתקבעה בשלהי 2000 במתווה קלינטון. ההיחלצות ממתווה זה היא אינטרס ישראלי עליון והוא למרבית הפלא, נראה בשעה זו כתלוי במגמת ההסדרה עם חמאס...
זו בעיית בעייתנו, הרוויזיוניסטים אף פעם לא נשאו מטען רוחני יהודי ואילו המפא״יניקים נכחדו. הפשרה המפא״יניקית הידועה לא הייתה רק ביטוי לתבונה פוליטית שממצה יתרונותיה של עמימות., היא הייתה הרבה מעבר לזה. היא נבעה מקוסמולוגיה קבלית, שמאמינה כי פשרה מאוזנת בין מתחים אינה - כפי שנוטים להאשים - התחמקות מהכרעה לטובת האמת, אלא ממש להפך: היא עצמה האמת.
לאחרונה נמצאה התרופה האולטימטיבית לבעיות קיומנו: איפה שלא הולך, נפרדים... כך הולך אחוז הזוגות המתגרשים ועולה; בשיח הישראלי פלסטיני מוצגת הפרדיגמה של "שתי מדינות לשני עמים" כהצלת הציונות; והשבוע הגדיל לעשות יואב רוזנברג, שטען כי הגיע הרגע לחלק בין מדינת יהודה וישראל... לא פחות!