זהו חלקו החמישי של האוסף על פשיעת המוסלמים הקשה נגד נשים, אותה למדנו על בשרנו בטבח מאז ה- 7 באוקטובר 2023. הפשיעה הזו כוללת מגוון של תופעות קשות, משעבוד טוטאלי, דרך התעללות מינית, פיסית ונפשית, וכלה ברצח בייסורים. כיוון שהטענה ש'האויב הוא כמונו' חזרה להישמע במקומותינו, קיבצתי אוסף זוועות כזה לחוות דעתכם, ממרחבי עיראק ועד עזה, וגם אצלנו. בזוועה קשה לצפות. אבל, חובה לתעד ולהפיק לקחים!
תקציר: כוח העמידה הישראלי, ויכולתו המשתכללת של צה"ל למימוש הישגים מבצעיים חסרי תקדים, הצליחו לחולל ספק באמונה הדתית האסלאמית כי הגיעה שעתם. להנהגה הישראלית המדינית והביטחונית ראוי להכיר עד כמה לחילחול הספק האמוני הזה – שמא גם הפעם לא נפתחו למאמינים הג'יהאדיים שערי שמים – יש תפקיד משמעותי בכינון התודעה האזורית על ממדי הניצחון הישראלי.…
תיאוריית "החלפת האוכלוסיות" מספקת חלון להבנת תחושות חוסר הביטחון והפחד מפני השינוי התרבותי-דמוגרפי שמלווה את העולם המערבי בעשורים האחרונים. ע"פ הפרוגרסיביים, היא רוויה בגזענות ומניפולציות פוליטיות, ומטרתה לקדם מדיניות פרוטקציוניסטית ולאומנית. אולם, קשה שלא לראות אותה מתממשת, הלכה למעשה. השפעתה על החברה המערבית היא עמוקה, והיא ממשיכה להזין את השיח הפוליטי, ולהקצין את הפוליטיקה הפנימית.
מאז החלה מלחמת חרבות ברזל אנו עדים לשני גלים עיקריים של הערצה לבנימין נתניהו - ועימו, לישראל - בתקשורת הסונית לסוגיה: הגל הראשון, בעקבות מבצע הביפרים ב- 17–18 בספטמבר 2024, וחיסול נסראללה מיד לאחריו; והגל השני בעקבות תחילת תקיפת חיל האוויר את הכורים הגרעיניים באיראן ("מבצע עם כלביא"). זו אינה תוצאה של חיבה או קבלה של מדינת ישראל, אלא תופעה מורכבת, שמשלבת גורמים שונים של הערצת החזק, פוליטיקה אזורית, כלכלה, תקשורת ואכזבה מהמנהיגות המקומית.
השאלה האם קיימת באסלאם הכרת הטוב כלפי כופרים היא שאלה מורכבת שמעוררת דיון רחב הן בתחום התיאולוגי והן בהקשר ההיסטורי והחברתי. במאמר זה, אבחן את גישות האסלאם לנושא הכרת הטוב כלפי כופרים דרך בחינת טקסטים דתיים, פרשנויות של חכמי דת לאורך הדורות, והקשרם ליחסי האסלאם עם קהילות לא מוסלמיות בהיסטוריה.
תופעת נישואי קטינות (בערבית: "זוואג' אלקסיראת") או נישואי בוסר (בערבית: "זוואג' מובכר") פושה בעולם המוסלמי בעיקר באזורים כפריים ונחשלים כלכלית, ובאזורים של סכסוך וחוסר יציבות, כמו עיראק, סוריה, תימן ואפגניסטן. היא משתנה בהתאם לאזור ולנסיבות החברתיות, הכלכליות והפוליטיות השונות. ישנם אזורים בעולם שבהם התופעה מצטמצמת ואחרים שבהם היא עדיין נפוצה או אף מתרחבת. זהו אוסף שלישי של חומרים בסוגיה כאובה זו.
תקיפת הביפרים ב- 17 בספטמבר 2024 פגעה בכבודו של חיזבאאללה והשפילה אותו. זה רע? ממש לא. אחד הפרדוקסים המטורפים ביחסי ישראל והמערב עם האסלאם המודרני הוא, שללא השפלה של הצד האסלאמי, אין לו לגיטימציה דתית להגיע לשלום זמני (הודנה) עם בני החסות, ה'דימי ה'מורדים באסלאם'. להשפלה יש תפקיד חשוב ביחסי האסלאם הרדיקלי עם היהדות והנצרות, כי לפי אמונתם הם אלה שחייבים להשפיל את היהודים והנוצרים, שיכולים לחיות באדמת הקדש מוסלמית רק כבני חסות (דימי), ולשלם מס גולגולת (ג'יזיה) וגם זאת תחת השפלה.
רבות מכרזות המחאה של הימין הבריטי ברשתות החברתיות במהומות באוגוסט 2024, עשו שימוש בחיילי מלחמות העולם להעברת מסרים עכשוויים. הן מציגות ביקורת סאטירית על המצב החברתי בבריטניה, שיוצר תחושה, שהקרבתם של הלוחמים אז הייתה לשווא ונזנחה. שאזרחי המדינה נאלצים היום להתמודד עם קשיים כלכליים ומחסור בדיור, בעוד שמשאבי המדינה מופנים לקליטתם של מהגרים לא חוקיים, המבקשים להפוך את בריטניה ל'מדינת שריעה'.
"לא אשתוק, כי ארצי שינתה את פניה..." שרה גלי עטרי, והימין האירופי שר איתה. מי שטרם הבין, כדאי לו לצאת למסע במערב, ולהתבונן בהפיכה השיטתית של רחובותיו לרחובות בערים מזרח תיכוניות, מטונפות ומצחינות... התופעה של השלטת טינופת במרחב הציבורי ע"י המהגרים באירופה איננה רק בעיה של ניקיון או סדר, אלא כלי במאבק חברתי ופוליטי עמוק, המשקף תהליכים רחבים של שינוי חברתי וזהותי באירופה ומאבק על השליטה במרחב הציבורי.
הימין הבריטי טוען שבריטניה אבודה והממסד הפרוגרסיבי - כולל מערכת האכיפה - השלים עם כך ומתמסר למוסלמים. השמאל הפרוגרסיבי מאשים את הימין ב'אסלאמופוביה', וטוען שהוא משתמש בפחד כאמצעי להנעה פוליטית, שרוב הקהבילה המוסלמית שוחרת שלום. בריטניה מצויה בתקופה של חילופי תרבויות וחילופי אוכלוסיה. זה נראה רע...
