חיילות האוויר המערביים הם, במידה רבה, קרבנות ההצלחה שלהם עצמם. איש כבר לא מסוגל לחשוב על עולם שבו העליונות האווירית המערבית איננה מובטחת… המחשבה שתנאי הזירה המשתנים יאלצו את חיל האוויר הישראלי להילחם שוב על השגת עליונות אווירית כפי שהיה במלחמת יום כיפור לא עוברת כלל במוחם של מקבלי ההחלטות הישראלים…
תומכי מערכות הלייזר טוענים שעלות מחיר היירוט יהיה נמוך לאין שיעור מכל חלופה אחרת ומגדירים אותו כפחות מדולר ליירוט. הם כמובן לא מביאים בחשבון שני דברים: את עלות פיתוח המערכת ואת עלות ייצור האנרגיה הנדרשת למערכת על מנת לאפשר את שימושה המבצעי…
ליברמן ירצה למנות רמטכ"ל, שצלו קטן ככל האפשר, כך שהוא לא יחוש מאוים. מבין שני המועמדים – שאינם מסווגים כשונאי ישראל – יש רק אחד כזה: אייל זמיר. השרות של זמיר כמזכיר הצבאי של נתניהו, ישרת אותו גם כן בהתמודדות. אבל, בסופו של דבר, אנחנו מדברים על אביגדור ליברמן, ולפעמים הוא מסוגל לבחור בדבר הנכון!
בבוקר נוסע ביבי לראות חצי גמר, וינסה להגיע עם פוטין להסדר כלשהו, שימנע לבנוניזציה של המרחב המשתרע בין דמשק – קונייטרה ו-כביש דמשק דרעא. בנוסף, ינסה נתניהו להשיג מחויבות של פוטין למניעת ההתבססות איראנית עם יכולות ארוכת טווח, בכל השטח הנמצא צפונית לדמשק ומזרחית לכביש דמשק דרעא. מה יש לנתניהו לתת? האמת שום דבר שהזמן לא יכול לתת ל'דוד וולאד'…
רק בתחילת יוני 2016 החלו במטה לביטחון לאומי, במשרד החוץ ובלשכת ראש הממשלה, בהתייעצויות קדחתניות, על מנת לגבש אסטרטגיה כלפי 'וועידת השלום' בצרפת. זאת, למרות שחלפו 106 הימים, שחלפו בין הצגת היזמה הצרפתית במשרד החוץ, ועד לפתיחת הדיונים הקדחתניים הללו. מדוע?
