נעמה לזימי היא בת לדור החדש של ה'משוכנזים. נולדה בפריפריה, לא עברה 'כור היתוך', היגרה למרכז בעידן הפרוגרס, ולבשה את דמות המקומיים כדי להצליח, ובדומה ל'חוזרים בתשובה', היא 'צדיקה יותר מהאפיפיור', ובהחלט מאמינה במה שהוא עושה.
שקיעתה של אליטה בערבו של יום, אינה מעלימה את בניה, אלא מפזרת אותם בין הגירה, התנגדות והיטמעות. לתוך החלל שייווצר תיכנס קבוצה חדשה שכבר הבשילה להחליפם, שתגדיר מחדש את פני החברה הישראלית.
ללא חובת זיהוי ופיקוח, היכולת של המדינה להגן על תהליכי קבלת ההחלטות שלה מפני מניפולציות חיצוניות אינה קיימת. לכן, אימוץ גרסה ישראלית לחוק הסוכן הזר היא צעד הכרחי להגנת הריבונות.
עם כל הכבוד לחזון השוויון המערבי, במזרח התיכון 'דו-קיום' הוא לעתים קרובות פשוט המרווח הקצר שבין הפסקות האש, לבין ההבנה שהרוב קובע, והרוב בדרך כלל לא קרא את אמנת זכויות האזרח של ג'ון לוק... בדף זה אספנו עבורכם אוסף רביעי של ממים אינטרנטיים על על דמותה של 'מדינת כל אזרחיה' בארץ ישראל. אתם מוזמנים להוסיף עוד. קריאה מועילה.
נציב שירות המדינה הוא דמות חשובה מאוד בשלב של משבר חוקתי. אם, למשל, היועמ"שית תוציא את נתניהו לנבצרות ובג"ץ יאשר זאת, מישהו צריך להנחות את הבירוקרטיה כיצד לנהוג. אם הנציב אינו בובה של היועמ"שית (כפי שהרשקוביץ היה), אלא אדם עצמאי שמחויב לעקרון ריבונות העם, הוא לא יציית להנחיות של היועמ"שית – וזה game changer.
אובססיה נתפסת לעתים כתכונה דו־ערכית: מצד אחד, מקור לעקביות, התמדה והישגים יוצאי דופן; מצד אחר, כוח נפשי וחברתי העלול לגלוש לאובדן שיפוט, פגיעה באחרים ואף הרס עצמי. מאמר זה מבקש לנתח את האובססיה כתופעה פסיכו־חברתית, לבחון את מנגנוניה, ולהצביע על הסכנות הטמונות בה כאשר היא חורגת מגבולות התפקוד הבריא.
תכירו את 'פרדוקס הביצור'. כאשר נחשף השימוש לרעה במערכת האכיפה, הופכת 'הלוחמה המשפטית': ממנגנון תקיפה למנגנון ביצור והגנה עצמית של המערכת, לכאורה כדי לשמור על האמון והלגיטימציה הציבורית. אולם בפועל, הוא רק מעמיק את משבר האמון.
