יש את צה"ל של מעלה שמתייחס לכיבוש כשדה ניסויים רציונלי מוכוון רווח ומוניטין, ואת צה"ל של מטה, העוסק בשיטור המציאות בשטחים ואחראי למנוע מהג'ונגל המזרח-תיכוני לפרוץ לווילה הלבנה, ולהפריע לצה"ל של מעלה לחשב דוקטרינות מרשימות ונקיות. הדבר קשור לשינויים המתרחשים בצבא הישראלי אשר דרדרו את מעמדם של חיילי השדה, ממגיני המולדת בעבר, למעמד של קאסטת המאבטחים (וראו כמה מהם עובדים במקצועות אלו לאחר הצבא).

קשה להבין את המתחולל בפרשת הפצ"רית ועלילות הדם שנרקחו נגד כוח 100, מבלי לרדת לשורשי השבר בצה"ל והתפצלותו לשני צבאות. הראשון שדיבר על השבר הזה, למירב ידיעתי, על היווצרותם של "צה"ל של מעלה וצה"ל של מטה", הוא איתמר טובי (טהר לב), שפרסם מאמר בעניין זה ב- 28 במאי 2014, באתר "העוקץ"... המאמר מטלטל ונוקט קו פוליטי ברור. בשל כך, הוא מחייב חשיבה ונוכחותו חיונית לשיח בריא בסוגיות מורכבות בביטחון הלאומי של ישראל.