האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
זהו מאמר שלישי בסדרה זו, של חילופי מאמרים, על מוטיבציה, בארגונים בכלל ובצה"ל בפרט, ועל איכות מדידתה. במאמר זה משיב האלוף גרשון הכהן למאמר תשובה של אופיר צ'רניאק – יועץ ארגוני ובלוגר. השורה התחתונה: הדיון בסוגיה זו רחב הרבה מעבר למחקר פסיכולוגי סוציולוגי על המתרחש בדינמיקת היחידה הצבאית. זוהי התבוננות ביקורתית על תופעת האדם, ועל יומרת מדעי החברה לטפל בתופעה, כאילו היה מדובר בתופעה פיזיקלית…
מוטב לצבא שידע מהי מידת המוטיבציה של מתגייסיו, זה כלי חשוב על מנת לדעת איפה נדרש וצריך להשפיע, ואיפה הניסיונות להשפיע אפקטיביים והיכן לא. תשובה לאלוף גרשון הכהן…
הגישה הפסיכואנליטית לייעוץ ארגוני מקבילה בין אנשים לארגון, ומניחה כי קיימת השפעה של כוחות, גורמים ודחפים לא מודעים, על התנהגויות פרטים וקבוצות במסגרת הארגון. החזון הארגוני בהגדרתו המקובלת הוא תמונה עתידית של הארגון במיטבו, מעין משאת נפש ארגונית. המאמר בוחן את החזון הארגוני דרך הנחות היסוד ומושגי הגישה הפסיכואנליטית. מקרי הבוחן של חזונות המנותחים במאמר מלמדים כי החזון לאו דווקא מנבא לאן הארגון יגיע בעתיד, אלא פותח חלון לרמה הלא מודעת של הארגון, לחרדותיו, לפחדיו ולדחפיו הראשוניים ביותר.
מומלץ לארגונים לעבור מעקומת הערכה כפויה (דירוג כפוי) לעבר מערכת הערכה חופשית יותר – אשר משקללת גם מדדים צוותיים. מעבר כזה אינו פשוט ומחייב התאמות רבות, בגיבוש מערכת ההערכה החדשה והטמעתה בקרב דרגי הניהול. יחד עם זאת, ארגונים אשר עדיין נשארו עם עקומה כפויה חייבים לחשוב לעומק על עלותה ועל ההיבטים השליליים בתרבות הארגונית להן היא תורמת.
מה שקורה במשטרה הוא ריאליטי משובח של שינוי. על פי המודל המפורסמים ביותר לעריכת שינוי בארגון של ג'ון קוטר, כדי שתכנית כזו תצליח, נדרשת תוכנית פעולה בת שמונה שלבים: ביניהם, תחושה של דחיפות, יצירת קואליציה, תשבוחות להישגים, הסרת התנגדויות ומיסוד מנגנונים. אף אחד מהסעיפים הללו איננו מתקיים בתוך המשטרה. ולכן, הניסיון לעשות שינוי בתרבות הארגונית של המשטרה דרך מינוי המפכ"ל נדון לכישלון.
