בזירה האסלאמית-רדיקלית, ל"צֻמוּד" (صمود) יש משמעויות דתיות, פוליטיות ותרבותיות חזקות. הוא מגלם את הקשר האינטימי בין המוסלמי לאדמה, לא רק כשייכות לאומית, אלא כמצוות דתית וכחלק בלתי נפרד מהג'יהאד. מאמר זה יבחן את מקורות הצומוד, את גלגוליו באידאולוגיה האיסלאמית, ואת השימוש בו בהקשרים כמו הסכסוך הישראלי-פלסטיני, לבנון, עיראק וסוריה.