מלכות בית שני היא המודל המודל שלאורו עלינו לבחון את מדינת ישראל של היום, כחמישים שנה לאחר הקמתה... מנהיגינו שלנו היום אינם גרועים ממלכי בית חשמונאי, ומדינתנו אינה גרועה ממדינתם. להפך: מבחינה מוסרית, ההנהגה שלנו, וגם החברה שלנו, עולות בהרבה על אלו שלהם...
סילבסטר היה כומר, תושב רומא, שנבחר לכהן כאפיפיור בין השנים 335- 314 לספירת הנוצרים. מספר מיתוסים נקשרו בשמו של האפיפיור סילבסטר הראשון, חלקם נכונים וחלקם נבעו מדמיון פורה. כך למשל, הנימוק העיקרי של המתנגדים לחגיגת הסילבסטר בישראל היתה הטענה שהאפיפיור שעל שמו נקראות החגיגות עסק ברדיפת יהודים, וכי האנטישמיות בערה בדמו. המקורות ההיסטוריים, מסתבר, אינם מספקים עדויות ליחס חיובי או שלילי שהעניק האפיפיור ליהודים.
למרות שכולנו גדלנו על דמותו של יהודה המקבי כמנהיג המרד החשמונאי הרי שהדמות המרכזית האמיתית שייכת דווקא לאחיו הצעיר יונתן. חנוכת המקדש האמתית - שהחזיקה מעמד "יתר על מאתיים שנה" - היא חנוכת המקדש של יונתן ולא של יהודה. יתכן שדמותו של יהודה התקבעה כדמות המרכזית של חג החנוכה בעקבות התפיסה הציונית של שלהי המאה התשע-עשרה. היותו של יהודה לוחם אמיץ שנטל את גורלו בידיו, הייתה הדמות שרבים מראשוני הציונות חיפשו...
עבוּר מקיאוולי, אין למדוד שלטון על פי זיקתו להגות ולתיאוריה השלטונית, אלא על פי הצלחתו בלבד. האם יעקב פעל להישרדותו באמת ובתמים בדרך דומה לדרך שהתווה מקיוואלי? קשה לומר היגד חיובי על כך. אולם הציטוטים מתוך ספרו של מקיוואלי מזכירים במקצת את מעשיו ואת הפרשנות אודות התנהלותו של יעקב למען קיומו הפיזי...
בין אם חלום יעקב הוא שיקוף של הלא מודע שלו המופיע בסיפור המקראי; ובין אם המדובר בחלום עם גוון פילוסופי כדברי הרמב"ם, התוצאה מחלום זה הינה אותה תוצאה. יעקב הוא אבי האומה הישראלית, אומה שיש בה את שני המוטיבים המרכזיים הקיימים אצל יעקב. קרקע ושמיים. הישרדות ורוחניות המשמשים בערבוביה.
בפרשת תודות בספר בראשית מתאר המספר המקראי את רצונו של יצחק לברך את בנו בכורו, את עשו. יצחק כלל לא היה מודע כי עשו מכר את בכורתו ליעקב, ורצה לברך דווקא את הלא ראוי מההיבט הרוחני. רבקה ששומעת, מסכלת את המעשה תוך כדי תרמית. היא מונעת התפצלות המשפחה לשלטון דו ראשי. יש מנהיג אחד וממשיך אחד בלבד, שראוי למשרתו...
תורת ההכרה של רבי סעדיה גאון (רס"ג) כוללת שלושה מקורות ידע: החושים, השכל וההכרה; כמו גם מרכיב רביעי ומפתיע: המסורת האמתית, המבוססת על תורת משה. היא מבוססת על אירועים היסטוריים, שאינם מוטלים בספק, וגם על דעתן של שאר הדתות המונותיאיסטיות, שקיבלו את כתבי הקודש, של תורת משה ואת הנאמר בהם...
כאשר אנו בוחנים את יצירתו של ר' סעדיה גאון (רס"ג) בשירת הקודש באופן כללי, ניתן להצביע אודות מספר מוטיבים עקרוניים. מבחינת התוכן, רס"ג משקיע בשירתו אלמנטים פילוסופיים חשובים, לעומת צמצום לרמיזות מספרות חז"ל. רמיזות אלו היו לחם חוקם של הפייטנים האחרים שקדמו לו. רס"ג נחשב לפורץ דרך גם בתחום החריזה...