סיפור יהודה ותמר קוטע את הרצף המקראי של סיפורי יוסף. הפרשנות המסורתית רואה בהפסקה זו לימוד של אחד מהכללים התאולוגיים החשובים – מידה כנגד מידה. יהודה היה מחולל מכירתו של יוסף על כל המשתמע מכך. לכן, הוא יורד ממנהיגותו וגדלותו, ומסתבך באירוע מורכב עם תמר הכנענית. החוק המקראי קובע כאן כי מי שגורם לכאוס הכאוס יפגע גם בו...
ספר בראשית עמוס באופן חריג, בתיאורים של מפגש בין מלאכים לבני אנוש. המחקר חלוק בדעתו האם המסורת של המלאכים הובאה מבחוץ, מעמי המזרח הקדום, או שהמדובר בצורך תאולוגי מובנה של המקרא. כך או אחרת, הרמב"ם מביע עמדה קיצונית בה בכל תיאור של מפגש שכזה, בין מלאך לאדם, מדובר בחלום או במראה נבואי כזה או אחר...
פגישת יעקב ורחל סמוך לבאר המים, היוותה מקור לא אכזב פרשנות רומנטית ולאהבה ממבט ראשון. ברם, בעיון התיאור של פגישה זו, עם קוד ההתנהגות שרווח באותם ימים, שנשיקות בפומבי לא היו יכולות להתבצע בין אנשים זרים, אלא רק במקרה שהמדובר בקרובי משפחה, הרי שאין המדובר כאן באהבה ממבט ראשון...
האהבה פנים רבות לה, ומתברר שאחד ממובניה בעברית המקראית הוא בחירה, העדפה. לכן יצחק ורבקה באמת לא יכלו לאהוב במובן המקראי, את שני ילדיהם. כל הורה אהב את אחד מהילדים; כלומר, בחר/ העדיף אותו על פני האחר...
סיפור רכישת המערה על ידי אברהם כולל שני מאפיינים מרכזיים שאינם הולמים אתר פולחן. ראשית, אברהם רוכש את המערה בכספו הפרטי. מקום קדוש אינו יכול להיות רכוש פרטי ואינו נוסד מתוקף החלטה אנושית, היות ולפי הפסוקים שהובאו קודם לכן, מקומות קדושים נוצרים מתוקף התגלות אלוהית. המאפיין השני הוא שמערת המכפלה אינה משמשת לפולחן דתי כלל ועיקר, אלא לקבורה. אשר על כן, מי שמחפש אסמכתא לכך שמערת המכפלה הינה מקום קדוש כפי שהיא נתפסת כיום, אסמכתא זו איננה בנמצא בפרשת חיי שרה...
עקדת יצחק נחשבת למעשה אמונתי מכונן בשלוש הדתות המונותאיסטיות. פרשני המקרא הרבו לפרשה, וניתן למצוא עליה אין ספור פרשנויות, שלעתים האחת סותרת את רעותה. הפרשנות של קפקא לסיפור העקדה, מסתמכת על הפילוסופיה של קאנט, ובעטיה קפקא מגיע למסקנה כי העקדה אינה עקדה, ואם היא הייתה אכן מתרחשת, על פי פשט פסוקי המקרא, הרי שאברהם היה נכנס לעולם הנצח...
מצוות המילה המופיעה בפרשת לך לך, על שני טעמיה המקראיים, הינה אחת מהמצוות הנשמרות בעם ישראל במהלך ההיסטוריה. היות וברית המילה הינה אות ברית בין האל ובין עם ישראל, הרי כל החפץ בגיור חייב לעבור את טקס ברית המילה האמור. מנגד, האם ניתן לחייב על מצוות המילה אוכלוסייה נכרית שאינה חפצה בכך?
סיפור בנייתו של מגדל בבל, הוא האפילוג של סיפור המבול. למרות המכה האנושה שהנחית האל על העולם, בני האדם מנסים הפעם דרך אחרת להתקרב אל האל המרוחק מהם, ובדרך לשם לשלוט גם באיתני הטבע ואולי גם באל עצמו. הדרך שהם בוחרים, תוך השימוש בטכנולוגית בנייה חדשנית, ושפה אחידה המובנת לכולם, הינה מלמטה למעלה...
המפתיע בפרשת בראשית הינה העובדה, כי האל המקראי, על אף עונשיו הקשים וזעמו הרב, לא מצליח לייצב את המערכת מהכאוס בה היא נתונה. משמעות הדברים היא, שאנו חיים בעולם בו הכאוס הוא נוכח וקיים בכל דבר, החל בחוקי הטבע וכלה בחברה ובאופי האנושי האישי של כל אחד מאתנו.
קריאת מגילת קהלת בשבת חול המועד סוכות הינה מנהג נפוץ בקהילות ישראל, זה מאות בשנים. על הקשר בין המגילה לבין חג הסוכות נאמרו טעמים שונים, ואנו בחרנו להביא את ההסבר האומר כי קריאת מגילת קהלת דווקא בחג הסוכות שנאמר בו ושמחת בחגך, באה לאזן את השמחה הזאת, או בלשון אחור כל שמחה, גם שמחה של מצווה יש לה גבולות..
