בפרשת המרגלים מוזכר כי הם ראו במהלך סיורם בארץ כנען בני ענקים. אין זו הפעם היחידה שאנשים בעלי מידות נזכרים בתנ"ך, ואנו יכולים למצוא אודותיהם החל מספר בראשית ועד לתקופתו של דוד. האמונה בענקים הייתה נפוצה מאוד במהלך ימי הביניים, הן בגלל המחסום התאולוגי של פרשנות הפשט של המקרא, והן בגלל ממצאים שונים שיוחסו לענקים...

בפרשת בהעלותך, בפרק ט', מסופר על אנשים שהיו טמאים לנפש אדם שמנע מהם להקריב את קורבן פסח במועדו בי"ד בניסן. ההכרעה האלוהית בעניינם הייתה מפתיעה, ונתנה מועד נוסף להקרבת קורבן פסח, חודש תמים מאוחר ממועדו המקורי. אין תקדים לכך שקורבן חשוב בחג מרכזי המוגדר כרגל, מקבל אפשרות לחוג אותו במועד ב'...

אחד מתפקידי הכוהן החשובים ביותר הוא תפקידו לברך את בני ישראל בשם ה'. למעשה הכוהנים הם האפיק דרכו מגיעה הברכה האלוהית לעם. ברכת כוהנים הינה טקסט שירי, הבנוי על פי עקרונות השירה המקראית. ברכה זו שימשה ומשמשת עד ימינו את הכוהנים בברכתם...

מושג החרם במקרא הינו מושג אמביוולנטי. מצד אחד המדובר בדבר קדוש או מקודש ומצד שני המדובר בדבר שהוא שיקוץ או טמא. משמעות שלישית מאוחרת קיימת מימי הבית השני, והיא – נידוי או הוצאה מהקהל. זאת גם המשמעות של המושג חרם בספרות חז"ל...

פרשת אמור עוסקת בין שאר נושאיה במועדי ה'. מועדים אלה מוזכרים על פי סדרם הכרונולוגי החל מהחודש הראשון הוא חודש ניסן. בראש המועדים עומדת השבת, ולאחריה, שאר המועדים המקראיים. למועדים אלה יש מכנה משותף, בהיותם חגים האסורים במלאכה, וזמנם בלוח השנה ידוע וקבוע...

המדורות של ל"ג בעומר, שנחגגות ברוב עם על פי לוח השנה העברי כל השנה, משכיחות אש מסוג אחר, אש של שנאת זרים ושרפת ספרים...

יש שרצו לקשור את הניסים שבוצעו על ידי אלישע לישו הנוצרי, ויש חוקרים אף שראו בו דמות ארכיטיפית (אב טיפוס) לישו. כך או אחרת, אלישע מתואר כאיש תקיף, שלא נרתע משום שליחות אלוהית, גם עם בצדה יש פורעניות או ייסורי נפש אישיים...

פרק י"א בפרשת שמיני, עוסק בסימנים של בעלי החיים המותרים או האסורים באכילה, בשאלת ההיטמאות על ידי נבלתם. מקור מקראי נוסף העוסק בשאלות אלה מצוי בספר דברים פרק י"ד. לפי האמור, בהמה המותרת באכילה היא זו שמעלה גרה, מפריסת פרסה ושוסעת שסע. אחד מבעלי החיים האסורים באכילה הוא הגמל...

קורבן הפסח הופך במקרא מסוג של קורבן ביתי ומשפחתי לקורבן שיש להקריבו אך ורק במקדש, לקבוצה מוגדרת של אנשים. תיאור מפורט של פסח שכזה, אנו מוצאים בחגיגות הפסח שתוארו אצל יאשיהו וחזקיהו. שניהם השתמשו בחג הפסח בכדי לחזק את הפולחן הדתי, ואת העניין המדיני ציבורי בשמירה על צו ה'. גם מהתיאור של עשיית הפסח בספר עזרא אנו למדים כי קורבן זה הוקרב במקדש...

בפרשתנו מצוי פרק ייחודי, פרק ח', שבמקום דינים לעתיד לבוא הוא מביא סיפור מעשה שהיה (סיפור זה נמשך עד פרק י'). אנשי ביקורת המקרא ובראשם החוקר הגרמני ולהאוזן, בן המאה ה-19, הראו כי קיימים הבדלים ניכרים לכאורה בין הנאמר בפרשתנו אודות כהונת אהרון לבין האזכורים השונים הפזורים בספרי המקרא האחרים. מכך הם הסיקו כי כל ספר מקראי נכתב על פי מסורת אחרת וזמנים שונים...