סיפור הפיכת סדום ועמורה, הוא מהסיפורים המכוננים של ספר בראשית. בסיפור זה יש הרבה מהמשותף לסיפור המבול. בשני הסיפורים האל משמיד את בני האדם שחטאו, ומנגד מציל את האחד, נח ולוט, שהיו צדיקים ביחס לדורם. רישומו של סיפור הפיכת סדום ניכר בכל רבדי המקרא, בספר דברים, ובנבואות עמוס, ישעיה וירמיה.

גם אם יש אנכרוניזם בסיפורי האבות, שמראים כי הועלו על הכתב לאחר התרחשותם, אין הדבר סותר כי סיפורים אלה הינם קדומים ביותר.

רש"י בעקבות דברי חז"ל במדרש, אומר על אתר, כי נח תרם לאנושות המצאה מופלאה בדמותה של המחרשה, וכך הוא הקל את העבודה החקלאית הקשה, לאחר גירוש אדם מגן עדן. האם נח אכן המציא את המחרשה? ספק רב...

רבי משה נתן נוטה לכאורה לצד החידוש ולבריאה יש מאין. 'אמונת הקדמות' הורסת לדעתו מספר של עקרונות יסוד באמונה הדתית, וזו סיבה טובה להעדיף את אמונת החידוש על פני הקדמות. ברם, מה טיבה של 'אמונת חידוש' זו?

בפרשת 'וזאת הברכה', בפרק ל"ג, מצויה ברכת משה לשבטי ישראל. הברכה בנויה משלושה חלקים עיקריים, שלעיתים יש סתירה ביניהם. לכן, היו חוקרים שהטילו ספק באחידותה, ואחרו את זמן חיבורה לתקופת פילוג ממלכת ישראל ממלכת יהודה, במאה התשיעית לפני הספירה. ברם, אין הכרח להניח כך, ואכן יש חוקרים אחרים הרואים בברכת משה טקסט אחיד וקדום.

בפרשת וילך בפרק ל"א, מצויים שלושה קטעי נבואה של משה, הקובעים בין השאר כי עם ישראל יפר את הברית עם ה', ובשל כך ה' יסתיר את פניו מהם, ויעניש אותם בחומרה. הסתרת פנים הינה תמונת ראי לחוסר השגחה, ומשמעותה, ה' מסתיר את פניו, כלומר מסיר את ההשגחה מעל על ישראל בגלל חטאיו, ואז מידת הדין תפגע בהם...

כאשר אנו מעיינים במרכיבים השונים של הסליחות, אנו מוצאים מרכיבים משותפים בכל עדות ישראל – פתיחה לי"ג מידות הרחמים, י"ג מידות עצמן, החוזרות לאחר פיוטים שונים, ונוכחות קבועה של תפילות משה ודניאל...

בפרשת ניצבים, בפרק ל', אנו מוצאים את רעיון חופש הרצון. מונח זה מתקשר בבירור אל הפרט, ועל ההתנהלות האישית שלו, היות ואין משמעות לרעיון חופש הרצון של הקולקטיב. על כל פרט להתנהל בדרך ראויה ומוסרית, היות והפרטים הללו מהווים את החברה כולה. לכן פונה הסופר המקראי אל כל אחד ואחת, ומעמיד אותם על כובד האחריות אודות התנהגותם...

בפרשת כי תבוא, מתואר הציווי של משה בדבר הקמת אבנים ומזבח בהר עיבל. מסורת דומה מופיעה גם בספר יהושע, אולם לפי דעת חוקרים רבים, המסורת המופיעה בספר יהושע מקורה בשבט בנימין, היות ולפי מה שמסופר אחריה, הקרבות על הארץ החלו ונערכו בשטח נחלת בנימין. האם הטקס בפרשתנו, ההופך את בני ישראל לעם, הוא טקס המשך לברית סיני?

אחד הדינים המורכבים בפרשת כי תצא, הוא הדין של המערער על בתולי אשתו. המורכבות של הדין נעוצה בעבודה שיתכן שהאשמת הבעל באה כדי להיפטר מאשתו מבלי שיצטרך לשלם לה את דמי הגירושין הקבועים בחוק. הן במקרא והן במזרח הקדום, בעל היה ראשי לגרש את אשתו כראות עיניו, אך הדבר היה כרוך בתשלום דמי גירושין...