לנו, בוגרי שפיה, יש זיכרונות מתוקים ולעתים כואבים מהתקופה בה גדלנו וצמחנו. כיום אנו מחליפים דעות, מתכתבים בווטסאפ, צוחקים, שרים, בוכים לעתים , וזוכרים באהבה ובגאווה את השנים שעיצבו אותנו כבני אדם... מהיכן הדחף הזה להיזכר ולהתענג על העבר?