אלוהים יודע משהו על המין האנושי. הוא יודע שיש מאבק בין טוב ורע והסיכוי, שעם, על שלל היחידים שבו יהיו "טובים", הוא למעשה אפס. איומי המוות והפחד המלווים את הפרק אינם רלוונטיים כלל לאנשים חופשיים כמוני, ואף אינם רלוונטיים למאה ה-21...

המקרא מצווה אותנו על כך שיש לאהוב את רעך כפי שאתה אוהב את עצמך. צו זה קשה לביצוע, בגלל שהמדובר במצווה שחלה על רגש האדם ולא על מוטיב רציונלי. בנוסף, האגו האישי בולם לא פעם את יישומו של צו זה. בדוקטרינה הבודהיסטית נוצר זרם שלם שעוסק בתחום אהבת הזולת ושחרורו מסבלו. אין המדובר רק ביחס למין האנושי, אלא על כלל היצורים החיים בטבע...

האם גנדי חושב בדומה לרמב"ם? קשה לדעת. אולם אין לי ספק כי היה מסכים עם העיקרון של איסור היזק הרבים, של אנשים מישראל או של אנשים מאומות העולם, בעטיו של מכירת ציוד לחימה התקפי, עיקרון מוסרי החשוב יותר מהרווח הכלכלי שיכול לנבוע מעסקאות שכאלה.

במשפט הישראלי, עבירות זיוף של מידות ומשקלות מוגדרות כקלות, והעונש המרבי שנקבע בו עומד על שנתיים מאסר. זאת בניגוד גמור למקרא - ולחז"ל בעקבותיו - הרואים בחומרה רבה עבירה של זיוף משקל או מדידה בעין, הרבה מעבר לצפייה של מבחן האדם הסביר. זאת, בגלל שאיסור זה חותר תחת היסודות של החוסן המוסרי והכלכלי. במצב כלכלי בעייתי, חוסר אמון בשווקים עלול לדרדר את כלל החברה לכאוס מוחלט.