חגית לרנאו: האם התביעה היא הגוף הנכון לפעול לתיקון הרשעות שווא?

בבסיס המאמץ לתקן הרשעות שווא עומדת אינטואיציה, לפיה מערכות אנושיות אינן חפות מטעויות. במהלך שנות התשעים של המאה ה-20, עם תחילתן של בדיקות DNA וההתפתחויות הטכנולוגיות של בדיקות אלו, נפתח חלון הזדמנויות לבחון מדעית אינטואיציה זו. בשנת 1992 הוקם "פרויקט החפות", שתחילתו בקליניקה בבית ספר למשפטים על שם קורדוזו, בהנחייתם של פרופ' בארי שק (Barry Scheck) ופרופ' פיטר נויפלד (Peter Neufe).

אבי ברוכמן: אסירים חפים מפשע – הצד השני של מהפכת ה-DNA

פרוייקט החפות

[מקור התמונה]

[לאוסף המאמרים אודות הודאות שווא, הרשעות שווא והשלכותיהן, לחצו כאן]

במחצית שנות ה-90 של המאה הקודמת סערה המדינה, בעקבות רציחתו של יושב ראש האגודה לזכויות האזרח, עורך הדין שמואל לוינסון זל. עובדיה שלום הורשע ברצח בשנת 1994. הוא יושב כאסיר בכלא (22 שנים…) אך טוען לכל אורך הדרך לחפותו. בימים אלו הגישה הסנגוריה הציבורית בקשה לבית המשפט העליון למשפט חוזר, בטענה כי בחומר הראיות לא אותר .D.N.A  של שלום, אלא של אדם אלמוני.

ויש גם דוגמאות הפוכות: לפני מספר חודשים דווח בתקשורת על התפתחות דרמטית ברצח הנערה נועה אייל  זל לפני 16 שנה. התפנית בחקירה הארוכה החלה כאשר המשטרה הצליבה דגימות DNA שנמצאו בזירת הרצח עם דגימות אחרות שנמצאות במאגר שהחלה להקים בשנים האחרונות. כך, הגיעו לדניאל נחמני. הוצמד אחריו מעקב סמוי, במהלך העיקוב, הוא ירק ברחוב, השוטרים אספו את דגימת הרוק ומצאו התאמה ל .D.N.A שנמצא בזירת רצח הנערה.

להמשך קריאה