במקום הבכי והנהי, המאפיינים את מדיניות החוץ הישראלית, הגיעה העת למדיניות אקטיבית ישירה נגד יריבים בזירה הבינלאומית, שתסביר להם שבחישה בעניינים של מדינות אחרות עשויה להיות דו סטרית. בלגיה היא יריבה קשה, והגיעה העת לתמוך, בקול, בעצות, ביצירת לובי ובכספים, בדרישות הפלמים לעצמאות.
בשנת השמיטה - השנה השביעית במחזור של שבע שנים - מצווה עם ישראל לקיים את מצוות שמיטת קרקעות - לשבות מחלק גדול מהמלאכות בשדות חקלאיים בארץ ישראל, ולהפקיר את הפירות לכל המעוניין לקוטפם. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות השמיטה והשלכותיה, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה.
מה עוד לא נכתב וצולם על הטירלול הפרוגרסיבי המערבי, שהשמאל הישראלי ראה בו בטעות אובייקט לחיקוי, ושמאיים להכחיד את התרבות המערבים? הדף הזה מביא לכם את האוסף הראשון של כרזות שפורסמו על התופעה והשלכותיה... אתם מוזמנים להוסיף!
'היום שאחרי' הוא מושג שגוי ובעייתי שניכנס לתרבות האסטרטגית הישראלית בעקבות 'מלחמת חרבות ברזל'. בעייתי, כיוון שאפשר לתכנן כיצד נכנסים לאירוע משמעותי, אך לעולם לא איך יוצאים ממנו, ומה יהיו התנאים בסביבה המערכתית אז. ריכזנו עבורכם את המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות 'היום שאחרי', על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה.
שכיחות התלייה כשיטת התאבדות והוצאה להורג, היא תוצאה של המעשיות, השימוש ההיסטורי וההשפעה הפסיכולוגית שלה. הנגישות, האפקטיביות והנוכחות המושרשת של שיטה זו, בהקשרים משפטיים ותרבותיים, תורמות לשימוש המתמשך בה, בחברות שונות ובתקופות שונות לאורך ההיסטוריה.
אנחנו רגילים לכך שחולים מפורסמים "מתלוצצים עם רופאיהם". אבל, שמעתם על נדון למוות שמתלוצץ עם תליינו? ההיסטוריה מכירה מספר מקרים כאלה, כי רגעים אלה משקפים לעתים קרובות את האומץ, ההתרסה או ההשלמה של הפרט הניצב מול המוות.
שכיחותה של תלייה - כשיטת התאבדות והוצאה להורג כאחת - היא תוצאה של המעשיות, השימוש ההיסטורי וההשפעה הפסיכולוגית שלה. הנגישות, האפקטיביות והנוכחות המושרשת שלה בהקשרים משפטיים ותרבותיים, תורמים לשימוש המתמשך בה, על פני חברות שונות ותקופות היסטוריות... ריכזנו עבורכם את המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות שיטת התלייה והשלכותיה, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה.
אנחנו רגילים לכך שחולים מפורסמים "מתלוצצים עם רופאיהם". אבל, שמעתם על נדון למוות שמתלוצץ עם תליינו? אני מכיר לפחות אחד: מאג'ד קבוסיפר (Majid Kavousifar), שהוצא להורג בפומבי בתלייה בטהרן, באוגוסט 2007.
מעולם לא שבר הדיכאון הלאומי שיאים גבוהים כל כך. אין פלא שגנץ מחפש נתיב יציאה. הוא הצטרף לממשלה כדי להיות שותף למה שנראה אז כהצלחה, ולא היה עוזב אם היה סבור שהיא מגיעה. במלחמה הזו נעשו כל הטעויות האפשריות בכל התחומים, ונתניהו בעל התודעה ההיסטורית המפותחת צריך לבחור אם יירשם על דפיה כמחריב או כרפורמטור הגדול!