השיטה המשפטית הנהוגה בישראל היא השיטה הבריטית, שבה נבחרים שופטים ע"פ תחומי התמחותם, ודעתם הפוליטית אינה רלוונטית. אבל, מהיום שבג"ץ פתח את שעריו לכל, הוא עוסק כל העת בסוגיות פוליטיות. זהו שינוי מהותי בתפקידו של בג"ץ ובזהות השופטים, בהשוואה למודל הבריטי הקלאסי, שהפער בינו לבין המציאות המשפטית בישראל בולט היום יותר מתמיד. סוגיות של זהות פוליטית של שופטים בזמן מלחמה הן עדות לכך שהמערכת מתמודדת עם אתגרים שלא היו קיימים בשיטה הבריטית הקלאסית. השאלה כעת היא כיצד להחזיר את אמון הציבור במערכת המשפט, מבלי לאבד את עקרונות העצמאות והמקצועיות.

הדף הזה מביא מבט על תופעת ה'השתקה' / ה'ביטול' (Cancel) של המחאה בישראל, שנועדה לייצר דעה אחידה בקרב קהל התומכים, ולמנוע חדירת רעיונות 'מזיקים'. אחד המאפיינים העיקריים של תרבות הביטול הישראלית מכונה 'אנוסים'. אנשים שחוששים לגלות את זהותם הפוליטית ואת דעותיהם במקומות העבודה, ו'שוחים עם הזרם', בידיעה שאחרת ייבולע להם!

כרזות וממים אינטרנטיים הם סוג של תוכן - לרוב תמונה או סרטון או המלווים במשפט קצר, שמופץ ברשתות חברתיות ובאתרי אינטרנט, חלקם ויראליים, חלקם פחות. הממים לרוב משקפים רעיונות, אירועים, או תופעות תרבותיות, ומטרתם יכולה להיות בידור, סאטירה, או להעביר מסר חברתי או פוליטי באופן הומוריסטי או חתרני. דף זה מציג את תרומתנו הצנועה בסוגייה זו, להיום.

ב- 3 בנובמבר הדהים נשיא דרום קוריאה יון סוק יאול את ארצו, כשהכריז על משטר צבאי ברחבי המדינה, על השעיית החירויות הדמוקרטיות. הכרזה כזו נראית כצעד חריג במיוחד באחת מהדמוקרטיות המצליחות ביותר באסיה, אך ההיסטוריה שלה רצופה במקרים שבהם משטרים צבאיים מילאו תפקיד מכריע. השאלה המרכזית העולה היא: מדוע הכריז נשיא דרום קוריאה על משטר צבאי דווקא עתה?

כשסיקר ערוץ '301 העולם הערבי בטלגרם' את מתקפת המורדים בסוריה ואת כיבוש העיר חאלב על ידם, הוא ציין ליד תמונת לוחם המוריד וזורק דגל פלסטיני: "בהווה זה מצוין לישראל, בעתיד קצת פחות…". דומה שהמשפט הזה והדואליות הזו משקפים את ההזדמנויות והסיכונים באזורנו, התלויים הן במתרחש בשדה הקרב, והן בשינויים הגאו-פוליטיים האזוריים.

בסוף נובמבר 2024, פורסמו דבריו של פרופ' יצחק בירק, מהפקולטה להנדסת חשמל בטכניון, שתאר את הקהילות החרדיות כ'כתות'. האם הוא צודק או ששוב קיבלנו פה מופע של אוטו-אנטישמיות, שרווח כל כך במקומותינו מאז החלו פעולות המחאה בנובמבר 2022? התשובה חד משמעית: החברה החרדית היא קהילה דתית שמרנית, המאופיינת במבנה חברתי ברור ונוקשה, אך אינה עומדת בקריטריונים המרכזיים המגדירים כת.

ב-20 בנובמבר 2024, ביצעה אליטת ההון הישראלית מהלך תקשורתי עתיר משאבים, כאשר רכשה מודעות דף בכל עמודיהם הראשיים של עיתוני ישראל (ולא בפעם הראשונה…). מהלך זה - שנועד לעצב את תודעת הציבור בנוסח המזכיר מסעי תעמולה במדינות טוטליטריות - עורר תגובות נרחבות - אך בכיוון הפוך מזה שאליו כיוונו יוזמיו.

אכיפת סדר היא תופעה טבעית המופיעה בכל קבוצה אנושית. אבל, מה קורה בעיתות כאוס, כשהמערכות מתערערות? כשמערכת האכיפה כושלות לספק את הסדר המבוקש ע"י אזרחים, הם לוקחים את החוק לידיהם. 'זו הסוציולוגיה טמבל', ואת זה חייבות רשויות האכיפה לשנן היטב. אין ואקום ואכיפה תהיה תמיד, עם הרשויות או בלעדיהן!