"... יש אנשים ישרים במשטרה... שבעוד זמן לא ארוך יהפכו את השולחן על מנדלבליט". הם לוחצים "כבר עכשיו" לוחצים על היועמ"ש, "אבל בגלל שהם אנשים רציניים וממלכתיים הם עושים את זה בצורה מנומסת. הם כבר ניסו להפוך על מנדלבליט את השולחן, אצלו במשרד, וכשזה לא עזר הם מתדרכים עיתונאים (מה, מדליפים מהמשטרה של אלשיך??)...

תופעת נטילת החוק לידיים על ידי בודדים ואו קבוצות, חייבת להדליק נורות אזהרה לארגוני מערכת אכיפת החוק בכלל ולארגון המשטרה בפרט. תופעה כזאת מלמדת שיש בעיה עם הלגיטימציה של המשטרה והאפקטיביות שלה!

אם הייתי צריך להגדיר את היחסים של גמלאי המשטרה עם המערכת, הייתי מכנה אותם יחסי אהבה-שנאה: מחד גיסא, אהבה עזה לארגון שנתת בו את מיטב שנותיך ושהיית חלק מהתרבות הארגונית שלו; מאידך גיסא, תרעומת המגיעה לעתים עד לאיבה ממש למערכת שאינה יודעת לתמוך באנשיה ולגבותם, שמפרישה רבים מהם עם טעם מר בפה, ושמרגע שהשתחררת מכבלי התרבות הארגונית, ואתה מתחיל לפתח ראייה של אזרח, אתה מבין עד כמה היא רחוקה ממה שמשטרה בחברה דמוקרטית צריכה להיות! בטוחה ב"נאמנותם", פנתה המשטרה לגמלאיה, והזמינה אותם ליטול חלק ב'חשיבה' המשטרתית. אבל, מרגע שהחלו גמלאים להעלות שם ביקורת, הם פשוט נחסמו, נמחקו ואף נזרקו החוצה מהמערכת, עד שיבטיחו "להתנהג יפה"...

המרדף המשטרתי (police chase) מהווה, פעמים רבות , את שיא העלילה בסרטי המשטרה. זהו אקט המביא לידי הקצנה את מחויבות השוטר לתפקידו, ואת המתח העניין והסיכון הגלומים בתפקיד הזה. הסרטים גם ממחישים לא מעט את המחירים המתלווים למרדף: הרס סביבתי, פגיעה ברכבי אזרחים עד כדי הריגתם והרס סביבתי. דוגמה כזו הייתה במהלך השבת של ה- 5-4 בנובמבר, כאשר שני אזרחים תמימים נהרגו במהלך מרדפים עם רכבי משטרה. המשטרה מנסה בהתפתלויות ניסוחיות, כאלו ואחרות, להקל מעל העמימות ולקבוע מסמרות, אולם מאמץ כזה בעולם של אי וודאות והחלטות מהירות הוא חסר סיכוי מלכתחילה. שוטרים נבחנים ומשלמים מחיר על מרדפים על פי מבחן התוצאה!

הרבה נכתב בשנים האחרונות על התערערות סדר החיים במקומות רבים באירופה: על הפליטים ומצוקותיהם, על האזרחים... מעט מאוד נכתב על מצוקות השוטרים. מצוקה זו התפרצה לאחרונה בהפגנה ספונטנית של מאות שוטרים במרכז פאריז, נגד מפקדיהם, הדרג הפוליטי ורשויות המשפט. למצוקות הללו מוקדש המאמר הנוכחי.

ועדת המשטרה בלשכת עורכי הדין יצאה נגד העובדה, שהמשטרה מחזיקה בצורה בלתי תקינה במאגרי מידע על מי שהתיקים נגדם נסגרו מחוסר אשמה או זוכו בצורה מוחלטת בדינם. הוועדה צודקת: אין הסמכה מפורשת בחוק למשטרה לשמור את המידע לגבי אנשים שעננת החשד נגדם התפוגגה. על כן, שמירת נתוני זיהוי של חשודים שתיק החקירה נגדם נסגר או נאשמים שזוכו מהווה פגיעה בפרטיות ואינה מידתית!

תחום העיסוק הבעייתי ביותר במשטרה הינו המודיעין! במהלך השנים, עשרות אנשי המודיעין 'חצו את הקווים' והפכו לעבריינים. תופעה זו היא היא בלתי נתפסת ממש. לא אגזים אם אומר כי המודיעין המשטרתי הפך לבית ספר לעבריינים בכירים ולכשל מערכתי מהמעלה הראשונה... המאמר הזה מספק תשובות מדוע!