אִם רַק תַּצְלִיחִי לָשֵׂאת ראשך בְּמַסָּע חַיַּיִךְ; אִם רַק תַּצְלִיחִי לֶאֱחֹז בְּמַחְשַׁבְתְּךָ אֶת הַמַּחְשָׁבָה הַנְּכוֹנָה, לְהַטּוֹת בְּחִירוֹתַיִךְ אֶל הַטּוֹב... איילת קציר כותבת שִׁירָה בְּעַיִן נָשִׁית, בְּרוּחַ פָּרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ - פרשת מטות.

מנהג גואל הדם אינו מוסרי ואינו ראוי. אולם היות והיה מושרש עמוק בתודעת האומה קשה היה לאוסרו בין לילה. התורה אמנם התירה את גאולת הדם אולם המציאה לו תחליף הוגן בדמותה של עיר המקלט, לשם גולה הרוצח בשגגה עד מותו של הכהן הגדול.