מעטים המקומות שזכו במקרא לכינוי "מקום", הר הבית זכה להיות המקום, כשמו של הקב"ה. הדיבור על נקודה במרחב כמקום, מבטא התייחסות מיוחדת טעונת משמעות. בנקודה במרחב שהייתה למקום, מתקיים מפגש טעון בין הפיזי לבין מה שמעל לפיזי. זהו מפגש בין חומר לרוח, בין ארץ לשמיים בין חול לקודש.
סיפור המיוחס לאדריכל הבריטי הידוע, כריסטופר רֶן (C.Wren 1632-1723), בונה קתדרלת סנט־פול: שלושה פועלי בניין עומדים על הפיגום ועובדים. שואלים כל אחד מהם מה הוא עושה; הראשון עונה: "אני מניח לבנים, שורה על גבי שורה"; השני עונה: "אני בונה קיר"; השלישי עונה: "אני בונה קתדרלה". האם הם עושים אותו דבר? שואל הכהן? פיזית כן, אבל זה שבונה קתדרלה, שאר הרוח שלו והמסירות שלו יביאו אותו לעשות דברים אחרת, מתוך תודעה של שליחות דתית עמוקה...
[התמונה: אתר עמותת יד לשריון] אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים. * * * האלוף גרשון הכהן – האלוף הוותיק ביותר בצבא עד כה…
הדיון - על מחאת דוד הנחלאווי - כלל אינו עוסק בצבאות, באסטרטגיה או בהיסטוריה. הצבאות כמבשרי הארגונים, מבשרים לנו על שינוי שישפיע על הסביבה הארגונית כולה. הפתרון מחייב יצירה של פרדיגמה חדשה בעולם הארגוני. יהיה מרתק לראות איך תראה. יש לכם רעיון?
לכבוד יום הולדתו של דוד בן גוריון, מביא האלוף במיל' גרשון הכהן, לזכרו, היבטים פרקטיים וערכיים בהשראתו של האסטרטג הטוב ביותר שהיה לישראל החדשה, מאז תקומתה...
ב- 25 ביולי 2011 הסתיים, במזל טוב, מחזור נוסף (ל"ח) של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל, בטקס המסורתי באודטוריום הר הצופים בירושלים. כמנהגנו בשנים האחרונות, אנו מביאים את נאומו של האלוף גרשון הכהן. הנאום הזה שונה מהותית מה'בלה בלה' הרגיל ששומעים בטקסים הללו. זהו טקסט מורכב וקשה לקריאה, אולם לטעמנו, משמעותי ומרתק. שימו לב למשמעויות החבויות בין המילים, שחזקות אף יותר מהמילים עצמן... ועוד נקודה למחשבה: האם הבכירים שהסבו שם ל'שולחן הכבוד' הבינו את הנאום? ואלה שהבינו - מה הם חושבים עליו...??
