פרשת בחוקותי ממשיכה את הנאמר בפרשת בהר, בעניין הברכות והקללות של שמירת הברית בין ה' לבני ישראל. דפוסים דומים לנאמר בפרשתנו אנו מוצאים בספרות החוץ מקראית, ולדוגמא חוזה אסרחדון, מהמאה השישית לפני הספירה...
זה המזמור היחיד בתהילים הפותח באהבה. קריאה רגילה אומרת שהמחבר אוהב שאלוהים שומע אותו ונענה לתחנוניו. וכך ממשיך הפרק ומהלל את העזרה וההצלה שנותן אלוהים למאמיניו הקוראים לעזרתו.
ואני מציע קריאה אחרת: אהבתי את חלקי בעולם; ובמצב זה של אהבה, גם עם הדברים הקשים ביותר והמצבים הקשים ביותר, ניתן להתמודד, מתוך אותה אהבה.
בפרשת בהר מופיע דין עבד עברי. בנוסף דין זה מופיע הן בספר שמות והן בספר דברים. הבידול בין הנאמר בספר ויקרא לבין המקורות האחרים הוא שבפרשתנו, עניין העבדות מעוגן בדיני היובל, ואין העבד יכול לבקש שלא לצאת לחופשי. בנוסף, בשני המקורות האחרים מדובר על עבדות במשך שבע שנים, וכאן בפרשתנו התאריך המחייב לצאתו של העבד לחופשי היא שנת היובל.
שר החוץ של היטלר, יואכים פון ריבנטרופ תואר כ"חסר כישרון ועצלן, שחצן כטווס, יהיר ובלא הומור". הוא היה האדם האחרון שניתן לייחס לו פיקחות, עורמה ותחבולה... ובכל זאת, אריק ויאר מציג לנו בספרו "סדר היום" צד שונה במקצת...
חרם (Boycott) במובנו כיום הוא נידוי. הוצאה מהקהל. דרך ארוכה עשה המושג: 'חרם', עד שהתגבש מובנו העכשווי, בימי בית שני ובספרות חז"ל. הביטוי הויזואלי של 'חרם' בתורת הרשתות, הוא נתק. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות חרמות ונתקים לסוגיהם והשלכותיהם, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה נעימה!
המערכת המוסדית הישראלית מתגלה כסובלת מנוקשות ארגונית. שנה תמימה עברה מאירועי הפרעות של ימי "שומר החומות" ועדין אין צעדי התחלה להקמת מערכי הגנה מקומיים כ"משמר לאומי". החרדה מהתארגנויות כאלה, טמונה במידה רבה מן החרדה הקיימת במערכת המוסדית מאובדן שליטה בהפעלת הנשק.
תמר היא כלתו של יהודה, אשתו של בנו ער ויבמתו של בנו אונן. לאחר שסירב יהודה לאפשר לבנו השלישי לקיים את חובת הייבום כלפיה, התעברה תמר מיהודה בעורמה והפכה לאם ילדיו, פרץ וזרח. כאשר המעשה התגלה התעלה יהודה, לקח אחריות והציל את חייה וחיי ילדיו באמרו: "צדקה תמר ממני". ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות סיפור תמר ויהודה והשלכותיו, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!
המאמינים הדתיים בטוחים ומתפללים לאיזו ישות שמחוץ למציאות כאותו אלוהים. ואני, שאיני מאמין בישות שמחוץ למציאות, מסתפק בעבודה יומיומית של חיפוש הטוב, הצדק, המשפט והחסד, כמבטאים את אותה מציאות שעוזרת ומגינה על האדם בעולם.
