מאבק של יותר מעשור שמנהלות מועצות אזוריות במרחב הכפרי בגליל ובנגב כנגד החסמים שהוטלו על התפתחות ההתיישבות היהודית, זכה להגיע בחודש האחרון אל שולחן הממשלה. אבל, הדרך לתיקון עדין ארוכה. המאמר מתאר את המניעים הגלויים והסמויים שהביאו את רשויות המדינה עד כדי יצירת אפליה מוסדית נוהלית כנגד ההתיישבות הכפרית היהודית.

המבצע המוצלח בג׳נין ניתן לסיכום בשלושת ממדי הפעלת הכוח הצבאי: בממד הפיזי-טקטי, בממד המערכתי ובממד האסטרטגי. המאמר סוקר את שלושתם.

תקציר: הדילמה של המשטרה במחאות ציבוריות היא דילמה של שופט כדורגל. תפקידו לאפשר למשחק הדמוקרטי 'לזרום' ולא להפוך לשחקן הראשי. שיטת הפעולה שנדרשה מניצב עמי אשד הייתה הופכת אותו לשחקן הראשי במגרש. הוא נמנע ממנה, ואז הפכה אותו תנועת המחאה לשחקן ראשי. התוצאות בהתאם...

היכן מוצאים היום מנהיג פיקח ומבין כמו משה? לצערנו אנו רואים שמנהיגים ובעלי תפקידים נכבדים בימינו העומדים בפני סיום תפקיד, מעדיפים ליצור או להשאיר מצב של 'בוקה ומבוקה ומבולקה', כדי שיבחינו בחסרונם ויפנו לעזרתם...

בתחילת יולי 2023, חווה צרפת לילות מדממים של מהומות מהגרים. למרבה הצער איש אינו יכול להעמיד פנים שהוא מופתע. המצב מוסבר בפשטות בשתי מילים: "רפיון" ו"הכלה". בואו נודה על האמת: אם המדינה לא תדחיק את ההתפרעויות הללו בכוח - במידת הצורך על ידי מתן פקודה לירות בפורעים חמושים - אל לנו להיות מופתעים כשאזרחי צרפת ייקחו את החוק לידיים!

בפרשת פינחס אנו מוצאים את הסמכת יהושע כמנהיג הבא של בני ישראל. קודם הסמכתו לתפקיד משה מצווה על ידי ה' לעלות אל הר העברים כדי לראות את הארץ המובטחת אליה לא יזכה להיכנס. האמירה של האל למשה, הגם שנאמרה באופן מרוכך, הרי היא חד משמעית בתוכנה. משה אמור ללכת בדרך כל הארץ, ולכן יש למנות לו יורש...

לאחר שבוע של מהומות בצרפת, נתונות חלק מעריה בעוצר, והיא על סף הכרזת מצב חירום. המוקדים מהם יוצאים הפורעים הם האזורים האקס טריטוריאליים, שבהם אבדה הריבונות והמשילות, ואין לכוחות האכיפה של המדינה דריסת רגל. איזורים כאלה קיימים גם אצלנו...

מקובל לייחס את ההתקפות על בית המשפט לימין הפוליטי. ההחיבור הזה נצרב בתודעתנו בעיקר בעקבות משפט נתניהו, והתחזק מאוד בעקבות המאבק על הרפורמה המשפטית / המהפכה המשטרית. אבל האמת היא, שכמו שופטי כדורגל, חוטף בית המשפט נאצות משני צידי המפה הפוליטית, בכל פעם שאיננו מספק את הסחורה לאחד מהצדדים.

בפרשת בלק, מסופר על מסעו של בלעם אל מלך מואב, תוך אזכור אלמנטים סיפוריים ופעלים משותפים עם סיפור עקידת יצחק. בשל כך טען חוקר המקרא, פרופ' יאיר זקוביץ כי סיפור בלעם הוא סיפור בבואה לסיפור העקידה. לפי הגדרתו ניתן לראות את הקווים של סיפור אחר, במהופך בדומה להשתקפות במראה, לסיפור הקודם.

אף על פי שרובה של פרשת בלק עוסק ב"נבואותיו" ומשליו של בלעם המדייני ושיחותיו עם בלק המואבי, אנו לומדים ממנה על מעמדו של עם ישראל וכיצד עמי הסביבה התייחסו אליו. הפרשה עוסקת בבקשותיו של בלק ובסיפור האתון, מביאה את משלי בלעם ומספרת לנו מי היה בלעם. לא הצלחתי למצוא מקורות, שאינם נשענים על נסים או אמונות, להסבר או להסמכה של בן מדיין כנביא אלהים. מכיוון שכך, אעלה כאן את גרסתי...