"אוסלו הוא פגר ממותה שתקוע בלב הפוליטיקה הישראלית, אנדרטה מתפוררת לאוטופיית השמאל שעדיין מתעקשת על נכונותה. בזכות הסכמי אוסלו נמחקה תודעת האויב שבחסותה פעלנו כנגד הפלשתינים. הרשות הפלשתינית היא לא אויב אלא סוג של בת ברית..." (עירית לינור, 1/9/2023). ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות הסכמי אוסלו, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!
תקציר: לא קל לזהות תפנית אסטרטגית ברגע התהוותה. המציאות הביטחונית מציבה את מדינת ישראל בפני מצב אסטרטגי חדש שלא הכרנו עד כה, ומאלצת אותה להתמודד עם תפנית כזו. [מאמר זה ראה אור לראשונה באתר ישראל היום. הוא מובא כאן באישורו ובאישור המחבר] אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד…
באפגניסטן, האמריקאים השאירו לילדיו של מוחמד לא מעט כלי נשק. כל הטוב הזה מגיע אלינו בימים אלו, בחסות רשתות ההברחה האיראניות. רוב מה שאתם רואים עכשיו ביו״ש, ורוב הרציחות במגזר הערבי, הם תוצאה של הפיכת כלי הנשק לזמינים יותר ולתקניים יותר. השב״כ מסרב לעסוק בנושא - למרות תחינותיו של השר לבט"ל - וראש הממשלה מאפשר לרשתות ההברחה הללו להמשיך להשתולל באין מפריע.
בפרשת כי תבוא בפרק כ"ט, מובאים דברי סיכום של הברית בין ה' לבני ישראל והנקראת על שם מקומה, 'הברית בארץ מואב'. בברית זו מוצגת באופן בולט חובת הנאמנות של בני ישראל כלפי ה', והדרישה בצידה שלא להפר אותה. הפרת הברית יכולה להביא על בני ישראל עונשים כבדים.
ניתוח דבריהם של קברניטי המחאה מאפשר לנו להגדיר את מטרתה במילה אחת: כאורדר (Chaorder): היווצרות סדר חדש מתוך הכאוס: החלפת השלטון באמצעות כאוס, שיביא לנפילת הממשלה ולבחירות חדשות. אבל האם המטרה הזו ריאלית?
אחת התופעות המרתקות בשמאל הישראלי, היא הבוז ל'בבונים' - אחיו יוצאי עדות המזרח, והאוטו-אנטישמיות שהוא חש כלפי אחיו החרדים, מול ההתבטלות וההתחשבות שהוא נוהג בערבים ה'ילידים'. ההיגיון הזה הוא לחם חוקו של השמאל בכל העולם המערבי, וממוצה בתיאוריה רומנטית - ונאיבית מאוד - הקרויה: 'רעיון הפרא האציל'. (Noble savage), שאיננו מאפשר לתופעות - כמו הרג להט"בים והתעללות בנשים - לשנות ולו במעט את הערצתו לערבים.
לכל מופע של התבטאויות מימין נגד הנהגת מערכת הביטחון, במיוחד כנגד אלוף פיקוד המרכז אלוף יהודה פוקס, מתלווה גל גינויים. במקום עוד קלישאת גינוי, הייתי רוצה פשוט לשאול: תגידו השתגעתם? ההתבטאויות האלה פוגעות קודם כל במי שמעלה אותן, אבל מעל לכל הן מסכנות את עתיד מפעל ההתיישבות!
בפני המחאה ניצבת דילמה, האם להביא את העימות בין שני המחנות לכדי פיצוץ, כדי להגיע להכרעה הפעם, אחת ולתמיד, על צביונה התרבותי/דמוקרטי של המדינה; או לחתור לממשלת אחדות, שמשמעה שקט חלקי המושג על ידי פשרות, שתספקנה אולי מענה בינוני וחלקי לבעיות והאתגרים הניצבים בפנינו; ובכול מקרה, יוותר רמץ לוהט דיו, כשכול גץ יוכל לחדש בכול רגע נתון את התבערה, ולהתנהל כך להתנהל, לסירוגין, במעגלי קונפליקטים פנימיים חסרי שליטה.