הדף הזה מביא מבט על תופעת ה'השתקה' / ה'ביטול' (Cancel) של המחאה בישראל, שנועדה לייצר דעה אחידה בקרב קהל התומכים, ולמנוע חדירת רעיונות 'מזיקים'. אחד המאפיינים העיקריים של תרבות הביטול הישראלית מכונה 'אנוסים'. אנשים שחוששים לגלות את זהותם הפוליטית ואת דעותיהם במקומות העבודה, ו'שוחים עם הזרם', בידיעה שאחרת ייבולע להם!
כשדנים אנשי המחאה בכינוי 'בבונים', שהעניק השמאל למזרחיים בישראל, נותנים בדר"כ כדוגמה את ח"כ דוד אמסלם, רק שאמסלם הוא איש חריף ופיקח, ורחוק מאוד מהדימוי שהדביקו לו. כמו מזרחיים אחרים - נטולי רגשי נחיתות ו/או רצון ל'השתכנז' - זו דרכו לייצר מיצג פוליטי מתריס ומלא בוז כלפי האליטות, שאינם מכבדים את עצמם ואינם ראויים לכבוד. רק שהאחרונים אינם מבינים שהבדיחה על חשבונם...
מושגים, כמו אסלאמופוביה וגזענות, שימשו ככלים להעלאת המודעות למאבק בגזענות ובשנאה. אבל בעידן ה- WOKE הפכו לכלים פוליטיים אפקטיביים להשתקת השיח החופשי, המדיניות הציבורית, ובעיקר מערכות האכיפה, ומאיימים על קיומו של המערב במתכונתו הנוכחית!
כרזות וממים אינטרנטיים הם סוג של תוכן - לרוב תמונה או סרטון או המלווים במשפט קצר, שמופץ ברשתות חברתיות ובאתרי אינטרנט, חלקם ויראליים, חלקם פחות. הממים לרוב משקפים רעיונות, אירועים, או תופעות תרבותיות, ומטרתם יכולה להיות בידור, סאטירה, או להעביר מסר חברתי או פוליטי באופן הומוריסטי או חתרני. דף זה מציג את תרומתנו הצנועה בסוגייה זו, להיום.
ב- 3 בנובמבר הדהים נשיא דרום קוריאה יון סוק יאול את ארצו, כשהכריז על משטר צבאי ברחבי המדינה, על השעיית החירויות הדמוקרטיות. הכרזה כזו נראית כצעד חריג במיוחד באחת מהדמוקרטיות המצליחות ביותר באסיה, אך ההיסטוריה שלה רצופה במקרים שבהם משטרים צבאיים מילאו תפקיד מכריע. השאלה המרכזית העולה היא: מדוע הכריז נשיא דרום קוריאה על משטר צבאי דווקא עתה?
כשסיקר ערוץ '301 העולם הערבי בטלגרם' את מתקפת המורדים בסוריה ואת כיבוש העיר חאלב על ידם, הוא ציין ליד תמונת לוחם המוריד וזורק דגל פלסטיני: "בהווה זה מצוין לישראל, בעתיד קצת פחות…". דומה שהמשפט הזה והדואליות הזו משקפים את ההזדמנויות והסיכונים באזורנו, התלויים הן במתרחש בשדה הקרב, והן בשינויים הגאו-פוליטיים האזוריים.
ב- 8 באפריל 2023, הגיעה נשיאת ביהמ"ש העליון לשעבר, אסתר חיות, למופע של להקת הגבעטרון. קהל שלם נעמד על רגלו, מחא לה כפיים במשך דקות ארוכות וצעק "דמוקרטיה, דמוקרטיה". ונשאלת השאלה: אם הייתה הנשיאה מגיעה להופעה בפריפריה, האם הייתה מתקבלת באותן מחיאות כפיים ובאותן קריאות? השיטה המשפטית שלנו הלקוחה מהשיטה הבריטית, פועלת על העיקרון של מקצועיות השופטים. אבל בעידן של פוליטיקת זהויות, איפה נגמרת הזהות ומתחילה המקצועיות? האם וכיצד זהותם האישית של שופטים משפיעה על תפקודם המקצועי?
בסוף נובמבר 2024, פורסמו דבריו של פרופ' יצחק בירק, מהפקולטה להנדסת חשמל בטכניון, שתאר את הקהילות החרדיות כ'כתות'. האם הוא צודק או ששוב קיבלנו פה מופע של אוטו-אנטישמיות, שרווח כל כך במקומותינו מאז החלו פעולות המחאה בנובמבר 2022? התשובה חד משמעית: החברה החרדית היא קהילה דתית שמרנית, המאופיינת במבנה חברתי ברור ונוקשה, אך אינה עומדת בקריטריונים המרכזיים המגדירים כת.
ב-20 בנובמבר 2024, ביצעה אליטת ההון הישראלית מהלך תקשורתי עתיר משאבים, כאשר רכשה מודעות דף בכל עמודיהם הראשיים של עיתוני ישראל (ולא בפעם הראשונה…). מהלך זה - שנועד לעצב את תודעת הציבור בנוסח המזכיר מסעי תעמולה במדינות טוטליטריות - עורר תגובות נרחבות - אך בכיוון הפוך מזה שאליו כיוונו יוזמיו.
אכיפת סדר היא תופעה טבעית המופיעה בכל קבוצה אנושית. אבל, מה קורה בעיתות כאוס, כשהמערכות מתערערות? כשמערכת האכיפה כושלות לספק את הסדר המבוקש ע"י אזרחים, הם לוקחים את החוק לידיהם. 'זו הסוציולוגיה טמבל', ואת זה חייבות רשויות האכיפה לשנן היטב. אין ואקום ואכיפה תהיה תמיד, עם הרשויות או בלעדיהן!
