פרשת תולדות מוקדשת ברובה לקורותיו של יצחק. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות פרשה זו. קריאה מועילה!

ניתן באסטרטגיה נכונה להשיג מטרות משמאל ומטרות מימין. אבל אסור לנו לעבוד על עצמנו ולייצר מציאות מדומה, על מנת שתתאים לאסטרטגיה כושלת, בין מימין ובין משמאל!

פרשת חַיֵּי שָׂרָה היא פרשת השבוע החמישית בספר בראשית, המתחילה בפרק כ"ג, פסוק א' ומסתיימת בפרק כ"ה, פסוק י"ח. הפרשה נפתחת במותה של שרה ומתארת את חייו הבוגרים של יצחק עד מות אביו אברהם. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות פרשה זו. קריאה מועילה!

אי וודאות או חוסר וודאות (Uncertainty) - או במילים פשוטות - מזל... - היא התרחשות אקראית של מאורעות, מבלי שלאדם תהייה שליטה על התרחשותם; כשיכול להתממש אירוע, שהסתברות ההופעה שלו הייתה נמוכה מלכתחילה... ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות אי ודאות והשלכותיה. קריאה מועילה! 

סיכול ממוקד או חיסול ממוקד (Targeted killings) הוא, במקור, כינוי לחיסול או ניסיון חיסול של אדם או מספר אנשים למטרות מדיניות, אך נעשה בו שימוש גם למטרות אחרות... ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות הסיכולים הממוקדים, האפקטיביות שלהם והשלכותיהם, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה נעימה!

ממלכתיות היא ביטוי ישראלי - עמום ורב הגדרות - שאין לו מקבילה מדויקת לועזית - שנטבע על ידי דוד בן גוריון; ושמשמעותו היא העברת מרכז הכובד של ההכרעות שעניינן אופייה והתנהלותה של המדינה, ממוסדות המפלגות, התנועות וההסתדרות אל מוסדות מדינת ישראל. בעידן המחאה עבר גם המושג הזה היפוך משמעות (מניפולציה סמנטית). ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות ממלכתיות ומשמעויותיה, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה! 

ביאת המלאכים ובשורתם לשרה על ההולדת בנם, הפיכת סדום, לוט ובנותיו, גירוש הגר, ניסיון אברהם בעקדת יצחק... ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות פרשת וירא. קריאה מועילה!

'התהוות' או 'צמיחה' או 'הגחה' (Emergence) הוא מושג מפתח בתורת המערכות המורכבות. זהו תמהיל של גורמים, המתעצב באטיות; ויוצר, בבת אחת, "מסת כוח קריטית". התעצבות זו הינה תהליכית ומתממשת בנקודת זמן. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות ה'התהוות' והשלכותיה, על פי הכותבים. קריאה מועילה! 

הפער בנתונים על אחוז המנהלים בארגון – בין ישראל למדינות מערביות - גדול מידי מכדי להסביר אותו בהטיה כזו או אחרת. דומה שיש פה גם נטייה תרבותית: ישראלים, מסתבר, לא אוהבים להיות מנוהלים, אבל יש להם צורך לנהל... ככל שיחס המנהלים גדול יותר גוברת הנטייה לסגירות ניהולית; ולחוסר מעורבות העובדים. התוצאות בהתאמה!