אם הייתה ההיסטוריונית המפורסמת, ברברה טוכמן, כותבת את ספרה האייקוני, 'מצעד האיוולת' עכשיו, היו פלישת ארה"ב לאפגניסטן מחד גיסא; והנסיגה ממנה, מאידך גיסא, תופסים בו מקום של כבוד...

לעג הגורל הוא שדווקא אחד התכנונים האסטרטגיים המבריקים שידענו בעת החדשה: התכנית הגרמנית לכיבוש מערב אירופה בשישה שבועות (לפני עידן השריון והמטוסים) - תכנית שליפן (Schlieffen-Plan) המפורסמת, נכשלה; וזה אולי הלקח העיקרי מתוכנית זו: לעולם עלול אי הוודאות לגבור על כל תכנון, טוב ככל שיהיה!

אפתח בכך, שהמאמר הזה הוא סיפור על מנהיגות! בתקופות שבהן הסדר מתערער; ושהחוק אינו יכול להושיע, קמים מנהיגים ששוברים את גבולות החוק להשיג פתרון. זה מה שיניב אשור עשה, ולכן הוא אהוב ואף נערץ על ידי רבים בצפון הארץ. אם הסדר החדש קורס המנהיגים הללו נישאים על כפיים. אבל למרבה הפרדוקס, אם הם המצליחים להשיב את הסדר הישן על כנו, הם נדרשים לשלם את מחיר ההפרה...

בערבה של מערכת טננברג - שעצרה את פלישת רוסיה לפרוסיה המזרחית במלחמת העולם הראשונה - היה ברור לגנרל הרוסי סמסונוב שהובס. "היום יש מזל לאויב. לנו יהיה מזל מחר..." אמר לאנשיו כשנפרד. למחרת התאבד בירייה... נרצה או לא, המזל ממלא תפקיד חשוב בחיינו בכלל ובתכניותינו בפרט; והוא חבר של קבע בכל תכנון מבצעי, עסקי, רומנטי ואחר. ואם פתחנו במערכת טננברג, בואו נעקוב אחר התפקיד שמילא המזל במערכה הזו...

אחת משיטות הפיקוד המרתקות של ניהוג צבאות, הוא שיטת הפיקוד הדואלי של הצבא הגרמני, שבה יחידה מנוהגת בידי שניים - שניהם חברים במטה הכללי הגרמני (הגנרלשטאב) - שחשיבותם שווה: מפקד וראש מטה. כך התחלקו הלחצים וההתלבטויות על כתפיהם של שניים, עובדה שהכניסה הרבה ביטחון בתהליך קבלת ההחלטות...

בהובלת הוגה כריזמטי ומעורר מחלוקת בשם, תא"ל ד"ר שמעון נווה ובשילוב כוחות עם תא"ל ד"ר דוביק תמרי ועם סא"ל ד"ר צבי לניר, קידם המרכז לחקר תורת המערכה (המלת"ם), ניסיון שנוי במחלוקת להגדרה מחדש של מקצוע המצביאות. הניסיון הזה היה רצוף מאבקי אגו וטעויות ניהוליות למכביר שהפכו אותו לשעיר לעזאזל של כשלי צה"ל במלחמת לבנון השנייה. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות אמנות המערכה, המלת"ם והוויכוח הבלתי פוסק, בעד ונגד, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה! 

הדף הזה מביא לכם אוסף ראשון של אמירות על החיים, שתועדו אצלנו, באתר ייצור ידע. בהנאה! אתם מוזמנים לתרום עוד...

העובדה שהדרג הצבאי קיבל דירקטיבה ברורה מהדרג המדיני: לחסל את חמאס כגורם מדיני צבאי, היא אחד הסמנים לכך - ש'מלחמת שמחת תורה' היא מלחמה קיומית. דירקטיבה (Directive) - או בעברית פשוטה הוראה - היא הגדרת יעדים על ידי הדרג הבכיר לכפופים לו: הגדרת היעדים האסטרטגיים ברמת המדינה על ידי הקברניט; הגדרת יעדי האסטרטגיה הצבאית והיעדים המערכתיים ע"י פיקוד הצבא. דירקטיבות של פוליטיקאים, מעצם טיבן, הן עמומות. לא הפעם!

יצירת ידע (Knowledge Creation) ו- ייצור ידע (Knowledge Production) הן שתי דרכים להוספת ידע חדש לארגון, שדרוש לו בזמן אמת, או כהכנה לעתיד...