כרזות וממים אינטרנטיים הם סוג של תוכן - לרוב תמונה או סרטון או המלווים במשפט קצר, שמופץ ברשתות חברתיות ובאתרי אינטרנט, חלקם ויראליים, חלקם פחות. הממים לרוב משקפים רעיונות, אירועים, או תופעות תרבותיות, ומטרתם יכולה להיות בידור, סאטירה, או להעביר מסר חברתי או פוליטי באופן הומוריסטי או חתרני. דף זה מציג את תרומתנו הצנועה בסוגייה זו, להיום.
ב- 3 בנובמבר הדהים נשיא דרום קוריאה יון סוק יאול את ארצו, כשהכריז על משטר צבאי ברחבי המדינה, על השעיית החירויות הדמוקרטיות. הכרזה כזו נראית כצעד חריג במיוחד באחת מהדמוקרטיות המצליחות ביותר באסיה, אך ההיסטוריה שלה רצופה במקרים שבהם משטרים צבאיים מילאו תפקיד מכריע. השאלה המרכזית העולה היא: מדוע הכריז נשיא דרום קוריאה על משטר צבאי דווקא עתה?
ב- 8 באפריל 2023, הגיעה נשיאת ביהמ"ש העליון לשעבר, אסתר חיות, למופע של להקת הגבעטרון. קהל שלם נעמד על רגלו, מחא לה כפיים במשך דקות ארוכות וצעק "דמוקרטיה, דמוקרטיה". ונשאלת השאלה: אם הייתה הנשיאה מגיעה להופעה בפריפריה, האם הייתה מתקבלת באותן מחיאות כפיים ובאותן קריאות? השיטה המשפטית שלנו הלקוחה מהשיטה הבריטית, פועלת על העיקרון של מקצועיות השופטים. אבל בעידן של פוליטיקת זהויות, איפה נגמרת הזהות ומתחילה המקצועיות? האם וכיצד זהותם האישית של שופטים משפיעה על תפקודם המקצועי?
ב-20 בנובמבר 2024, ביצעה אליטת ההון הישראלית מהלך תקשורתי עתיר משאבים, כאשר רכשה מודעות דף בכל עמודיהם הראשיים של עיתוני ישראל (ולא בפעם הראשונה…). מהלך זה - שנועד לעצב את תודעת הציבור בנוסח המזכיר מסעי תעמולה במדינות טוטליטריות - עורר תגובות נרחבות - אך בכיוון הפוך מזה שאליו כיוונו יוזמיו.
מה עוד לא נכתב וצולם על הטירלול הפרוגרסיבי המערבי, שהשמאל הישראלי רואה בו, עדיין, אובייקט לחיקוי, ושמאיים להכחיד את התרבות המערבית? הדף הזה מביא לכם את האוסף הרביעי של ממים אינטרנטיים, שפורסמו על התופעה והשלכותיה... אתם מוזמנים להוסיף!
בעת האחרונה - בעיקר במהלך מלחמת חרבות ברזל - התפרסמו השוואות רבות בין צ'רצ'יל לנתניהו בתחומים שונים. יש שרווים מהם נחת (נתניהו בוודאי...). אחרים מלעיגים. המאמר הזה מוקדש לדמיון ביחסיהם של המנהיגים עם האליטות הביטחוניות שלהם. שניהם זכו/זוכים לבוז ולתיעוב מראשי המערכת שניסו להכשילם, אבל הצליחו/מצליחים לשמר את מעמדם באמצעות יכולת הנהגה כריזמטית, ואמונה בלתי מתפשרת בדרכם.
זהו חלקו השישי של האוסף על פשיעת המוסלמים הקשה נגד נשים, אותה למדנו על בשרנו בטבח מאז ה- 7 באוקטובר 2023. הפשיעה הזו כוללת מגוון של תופעות, משעבוד טוטאלי, דרך התעללות מינית, פיסית ונפשית, וכלה ברצח בייסורים. כיוון שהטענה ש'האויב הוא כמונו' חזרה להישמע במקומותינו, קיבצתי אוסף זוועות כזה לחוות דעתכם, ממרחבי איראן ועיראק ועד עזה, וגם אצלנו. בזוועה קשה לצפות. אבל, חובה לתעד ולהפיק לקחים!
דווקא עכשיו, כשממשל ביידן נמצא בהליכי התקפלות ופרידה, ראוי שנקדיש מאמר לאסטרטגיה אותה ניסה ליישם במזרח התיכון, שהיא אולי הגורם העיקרי למלחמה האזורית שמתנהלת פה מאז ה- 7 באוקטובר 2023. לאסטרטגיה נאיבית זו יש שם: "אינטגרציה אזורית" (Regional Integration), והיא שהעצימה את אויבי ארצות הברית וישראל, והבעירה את המזרח התיכון.
שנאה הייתה תמיד גורם מניע בפוליטיקה הישראלית, אבל אין תקדים לתופעת שנאת נתניהו, שחצתה מזמן כל מקרה שקדם לה, כולל מסע השנאה נגד ראש הממשלה הנרצח, יצחק רבין ז"ל. תפקיד חשוב בהנעת המומנטום של מסע השנאה הזה, שמור לגיבוי השקט שהיא מקבלת ממערכת האכיפה. אוסף זה מתעד בתמונות חלק מממדי התופעה באוגוסט 2024. אתם מוזמנים להוסיף עוד.
פרשת הדלפת המסמכים מצה"ל וה'טיפול' חסר התקדים בחשודים, מלמדת אותנו שוב, שבישראל - כמו במדינות WOKE מערביות אחרות - נהוגה בגלוי, אכיפה בררנית הזועקת לשמים, תוך שימוש פוליטי גלוי בכלים של התביעה הפלילית. החרדה עמוקה ותחושת הדחיפות בקרב היועצת המשפטית לממשלה והפרקליטות, השב"כ וגורמים במטכ"ל שמאבדים את מוקדי הכוח שלהם ערב כניסת ממשל רפובליקני לתפקידו, יוצרים מצב שבו הגענו ל'מאני טיים', שבו הכל כנראה מותר.
