משהו רע עובר על בית המשפט העליון של ישראל, מאז הכניס ביודעין את מלוא גופו לביצת הפוליטיקה הדלוחה של ישראל. הוא ירד ממעמדו, ואיבד את האמון ואת הלגיטימציה לפעולותיו בקרב חצי מהעם. בדף זה אספנו עבורכם אוסף ראשון של ממים אינטרנטיים על בית המשפט הזה, שאיבד את עמו והלך לחפש עם אחר, פלסטיני. אתם מוזמנים להוסיף עוד. קריאה מועילה.
אמון ולגיטימציה הם מושגים מרכזיים במדע המדינה ובסוציולוגיה, והקשר ביניהם הדוק. אמון מתייחס לרמת הביטחון שיש לאנשים בכך שהמוסדות, ההנהגה או מערכת החברה פועלים לטובתם ואינם נוהגים בדרכים שמזיקות להם. לגיטימציה, לעומת זאת, מתארת את ההכרה הציבורית בכך שמוסדות השלטון או הנורמות החברתיות הם מוסמכים ומוצדקים. ריכזנו עבורכם את המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות אמון, לגיטימציה והקשר שביניהם, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה.
החלטות מנהיגותיות של הנהגה לאומית נדרשות במקום שבו מסתיים הדיון המקצועי, והדילמה נותרת במלוא עוצמתה. כך בסוגיית עסקת החטופים. בניתוח אנליטי הטיעונים בעד או נגד נראים לגמרי נכונים. במקום הזה בלטה מנהיגותו של דוד בן גוריון והיא יכולה להעניק השראה לגודל השעה בה ניצב ראש הממשלה נתניהו, בחובתו להכריע לקבלת הצעת העסקה לשחרור החטופים בתנאיה הקשים או לדחייתה.
זהו חלקו השביעי של האוסף על פשיעת המוסלמים הקשה נגד נשים, אותה למדנו על בשרנו בטבח מאז ה- 7 באוקטובר 2023. הפשיעה הזו כוללת מגוון של תופעות, משעבוד טוטאלי, דרך התעללות מינית, פיסית ונפשית, וכלה ברצח בייסורים. כיוון שהטענה ש'האויב הוא כמונו' חזרה להישמע במקומותינו, קיבצתי אוסף זוועות כזה לחוות דעתכם, ממרחבי איראן ועיראק ועד עזה, וגם אצלנו. בזוועה קשה לצפות. אבל, חובה לתעד ולהפיק לקחים!
כשקראתי את ההסבר לגיהינום שמתחולל כרגע ב'לוס אנג'לס' - הסבר שנתן ישראלי המתגורר ב'ביל איר' וצופה בלהבות מן המרפסת שלו - חשבתי לעצמי, ממש עכשיו כתבתי על זה ספר... שימו לב למשפט האחרון בפוסט שלו - משפט שמסכם את הכל: " לכל אלה, באשר הם, שחושבים שהמציאות תעמוד דום לכל הגחמות שלהם. מסתבר שהסטירה שהמציאות נותנת, יכולה להיות מאוד כואבת!".
אילון מאסק הביע ביקורת חריפה על הטיוח של רשויות האכיפה בבריטניה בפרשת "כנופיות הפדופילים", מחשש שתתויגנה כאסלאמופוביות. פרשה זו נחשפה בתחילת העשור הקודם, כאשר התברר שכנופיות של גברים, בעיקר ממוצא פקיסטני, ניצלו מינית אלפי ילדות ונערות בערים כמו רוטרהאם ורושדייל. מדובר בשערורייה החמורה ביותר בתולדות בריטניה מאז מלחמת העולם השנייה. אנחנו עדים לתקופה שבה ערוותו של ה-WOKE נחשפת תרתי משמע.
פעם, כשיועמ"ש עשה שימוש במילים "מניעה משפטית" הכוונה היתה למקרים ברורים שבהם הממשלה פועלת בניגוד לחוק. היום אנחנו חיים בעידן פוסט מודרניסטי שבו המשמעות של המילים עוברת מניפולציה פוליטית - בסגנון האהוב על הווקיסטים. תופעה זו קרויה 'מניפולציה סמנטית' או 'הגדרה מחדש של מילים'. היועמ"שית עושה שימוש אינפלציוני במונח "מניעה משפטית" כאשר דה פקטו היא משמשת כשחקנית וטו של הגמוניה שמצויה בחרדה ורוצה לשמר לעצמה את כל מוקדי הכוח שהיא לקחה מהעם ללא כל הסמכה מפורשת ממנו.
נדמה לי שהשופטים נעם סולברג ואלכס שטיין צופים בתכנית הפטריוטים ובקיאים היטב ברזי הויכוח ביני לבין יותם זמרי, שטען כי אין מקצוע כזה, משפט חוקתי!". שימו לב מה כותב השופט סולברג לשופט פוגלמן כנגד הפוליטיקה שהוא מכניס לתוך מקצוע המשפט החוקתי (סעיף 74 לפסק דינו בעניין חוק בן גביר): "המשפט החוקתי – עודנו משפט; על הניתוח החוקתי להישמר, לא לגלוש למחוזות אחרים."
אי אפשר להתלונן על "פוליטיזציה" של השפיטה מצד נבחרי הציבור, מבלי להוציא את הפוליטיזציה ש"המקצוענים" הכניסו להליך השפיטה. פוליטיזציה, במובן הרע של המילה, היא "הפוליטיזציה" של המקצועות שתכליתם המקורית איננה פוליטית אלא נאמנות לחוק שקיבל המחוקק (מקצוע השפיטה), להצלת חיים (הרפואה), ולמקסום העושר המצרפי (הכלכלה). בשנתיים האחרונות אנו עדים במלוא העוז להשחתת המקצועות הללו על ידי אנשים שעושים במקצוע קרדום לחפור בו פוליטית...
מנחם בגין טעה בהערכתו כי מצרים תסתפק בסיני, ותתעלם מהתחייבותו בסוגיה הפלסטינית. באופן דומה, ראוי להפנים כי גם היענות ישראלית לתביעה הסעודית לקידום פתרון שתי המדינות, לא תוכל להסתפק בהכרזה שאינה מחייבת. אחרי ה- 7/10, נוצרה הסכמה לאומית רחבה לדחיית כל יישום מדינה פלסטינית בקו גבול צמוד לכפר סבא כביש 6. ישראל יכולה להסכים למתווה רבין, שבו ירושלים נשארת מאוחדת, הירדן הוא גבולנו המזרחי, והרשות הפלסטינית לא תהיה מדינה.
