את ההרצאה הזו אני מבקש לפתוח בתפילה, שכדאי שכל מתכנן יפנים לעצמו היטב (ראו הכרזה למטה): "אֵלִי, תֵּן בִּי אֶת הַשַּׁלְוָה – לְקַבֵּל אֶת הַדְּבָרִים שֶׁאֵין בִּיכָלְתִּי לְשַׁנּוֹתָם, אֶת הָאֹמֶץ – לְשַׁנּוֹת אֵת אֲשֶׁר בִּיכָלְתִּי, וְאֵת הַתְּבוּנָה – לְהַבְדִיל בֵּינֵיהֶם"...

הביטו, אם יש אסטרטגיה (ויש) - שמאפיינת את הדרג הפוליטי בישראל - הכותרת שלה היא: "מ ו ש כ י ם ז מ ן !", וזה ממש לא רע כפי שזה נשמע...

רוב האנשים, גם כאשר מציגים להם עובדות ברורות שהם טעו, לא משנים את זווית הראיה שלהם ו/או את עמדתם לגבי הנושא. התכונה מתעצמת כאשר בוחנים פוליטיקאים, שהודאה בטעות עשויה לפגוע בהם ישירות. אחד הספרים שמנתחים את המנגנון בצורה מעמיקה הוא ספרם של טארביס וארונסון "טעויות נעשו, אבל ע"י מישהו אחר"...

הכותרת - "ההמון והכוח" היא שם  סיפרו של ההוגה אליאס קנטי (1960) זוכה פרס נובל לספרות (1981) שבחן בעין אנתרופולוגית את התופעה החברתית של ההמון, הנטייה של בני אדם להתקבץ לחבורות, והדינמיקות המתפתחות בו, שיש בהם כוח פוטנציאלי לחולל  שינויים חברתיים עוצמתיים ביותר...

הרבה מילים נשפכות על אופן ניהול המדינה את משבר הקורונה. מובן שניכר בהקשר הזה עיסוק רב בשאלת המנהיגות הפרסונאלית. זו של נתניהו, גמזו, אדלשטיין ואחרים. אולם, דרושה נקודת מבט מעט יותר כוללת על המשבר ואופן ניהלו המחברת בין העניינים הפרסונאליים ובין העניינים המבניים. בהסתכלות כוללת על משבר הקורונה ניתן לסמן בצורה ברורה שלושה שלבים עיקריים של התפתחות...

אֵתִיקָה (Ethics) או הפילוסופיה של המוסר (Moral Philosophy), שנקראת גם , היא ענף של הפילוסופיה העוסק בשאלות "מהו המעשה הראוי שחובה לעשותו;" ו"מהי 'המידה הטובה'. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות אתיקה לסוגיה, והשלכותיה, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה: 

לא מזמן ספגה האתיקה הממשלתית, הנדרשת בכל מדינה מתוקנת, חבטה קשה מידי בג"ץ. השופטים פטרו את כל עסקני הציבור הנוגעים בדבר מן החובה לכלול בשיקולים שלהם גם את החובה האתית של שמירה על אמון הציבור...