לסופר חתן פרס נובל מריו ורגס יוסה שלום, בהרצאתך השחלת את המשפט על "התמיכה האמריקאית בפלישה הישראלית לעזה, ובטבח האכזרי שהתבצע שם באזרחים"... חשתי כמי שחטף סטירה. אף אחד באולם לא מחה, וכך להסכמה הגורפת של קהל שבוי לניסוחים בדבר חשיבות הליברליות, הצטרפה הצהרתך ההזויה כנגד ישראל כאילו היא אמת שאין להפריכה, הצהרה שמקופלת בה הזהרה לכל מי שתומך בישראל.
ניטרליות הפוליטית של המינהל הציבורי היא מיתוס. הן לפקידים והן לפוליטיקאים נוח לשמר אותו, והוא ממשיך להתקיים, מאחר שלכאורה, הוא פותר סתירה... ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות יחס הגומלין שבין עובדי ציבור לנבחריו, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!
הציוץ המיותר של ראש הממשלה בהטלת אחריות על ראשי אמ"ן ושב"כ שלא סיפקו לו התרעה למלחמה שפרצה, מחייב הערה במבט עקרוני והיסטורי. בין הנהגת מדינה לבין הנהגת הצבא, מתקיים מתח מובנה מוכר ומתמיד. זה כמעט מצב טבעי, שהוכר כבר בתולדות המלחמות בעולם העתיק...
רק אליטות מעצבות קונספציות מובילות, שמובילות אומה. אליטת ההון - השולטת בנו מאז שנות ה- 90 של המאה הקודמת - אחראית לניוון המנטלי שפשה בנו, ולקונספציית השלום הכלכלי שהביאה אותנו עד הלום. אבל, גדולים מאוד סיכוייה להיחלץ מחשבון היום שאחרי, תוך הקרבת חלק מאלה שהפעילה במערכת הביטחון ובפוליטיקה!
בבוקר 7 באוקטובר 2023, קרסה האשליה, שמדינת ישראל יכולה לשאוף להתקיים כסוג של דנמרק. עם המלחמה באוקראינה גם באירופה המערבית נוכחו להכיר שעם כל תקוות השלום, אין לאדם גן עדן עלי אדמות. המלחמה הייתה ונותרה מצב יסוד קיומי. כמו שהייתה שרה לי אמי בילדותי -שיר ערש נגבי: "אין חריש עמוק בלי נשק, נומה בן"