התמיכה הלהט"בית והקווירית בפלסטינים נראית מטורללת במבט ראשון אולם יש בה היגיון. גם אויבים בנפש יכולים לחבור יחד לשלב ראשון משותף בתוכניתם. השגת השלב הראשון - הקרסת הסדר הישן - תיקח זמן רב, שבו תוכל כל קבוצה להתעצם כתוצאה מהסולידריות המשותפת. ואז בבוא הזמן, כל קבוצה תתפנה להשגת מטרותיה, על חשבון הקבוצות האחרות.
המאבק הישראלי נגד הנחשול הפרוגרסיבי האנטישמי, בקמפוסים הגועשים במערב, איננו מנוהל על ידי מדינת ישראל. הוא פרי יוזמה של בודדים ש'תפסו' יוזמה ומשיבים מלחמה. זהו החלק השלישי של כרזות מחאה שהוכנו ע"י הצד הישראלי. קצת נחת בימים קשים... אתם מוזמנים לתרום עוד!
המאבק הישראלי נגד הנחשול הפרוגרסיבי האנטישמי, בקמפוסים הגועשים במערב, איננו מנוהל על ידי מדינת ישראל. הוא פרי יוזמה של בודדים ש'תפסו' יוזמה ומשיבים מלחמה. זהו החלק השני של כרזות מחאה שהוכנו ע"י הצד הישראלי. קצת נחת בימים קשים... אתם מוזמנים לתרום עוד!
המאבק הישראלי נגד הנחשול הפרוגרסיבי האנטישמי, בקמפוסים הגועשים במערב, איננו מנוהל על ידי מדינת ישראל. הוא פרי יוזמה של בודדים ש'תפסו' יוזמה ומשיבים מלחמה. זהו החלק הראשון של כרזות מחאה שהוכנו ע"י הצד הישראלי. קצת נחת בימים קשים... אתם מוזמנים לתרום עוד!
אירופה שינתה פניה, ומלחמת חרבות ברזל גורמת לה להסתכל בראי... דף זה הוא אוסף חמישי של חלק מהסרטונים ומהפרסומים האחרים, המשקפים את ההשתנות הזו, והוא מוקדש לכל העמלים להשיג דרכון אירופי… אתם מוזמנים לתרום כרזות נוספות.
הצלחה של עיתונאים להסתנן לתוך ארגונים קיצוניים היא תמיד אירוע מסקרן שמניב ידע חשוב. ועתה, הגיע תורה של העיתונאית הצרפתיה פאולין קונדומין (Pauline Condomines), שלצורך הכנת תחקיר עבור המגזין הצרפתי "Livre Noir", הסתננה במשך 6 חודשים, לאגודות שמאל פרוגרסיביות קיצוניות, פרו-פלסטיניות. התוצאות לפניכם!
מקום מיוחד שמור בגיהינום לישראלים הנמנעים מלהתגייס בימים אלו למאמץ הישראלי. אין זה ראוי לאף אחד להוציא עצמו מהכלל. על כל אחד להתאמץ לטובת שיקום ישראל בתחומו ובמקום שבו הוא יכול לעזור — לעשות מאמץ אמיתי. לאלו שבניכר, עיקר המאמץ הוא הסברה, גיוס משאבים, מאבק באנטישמיות, שימור החטופים בתודעה הציבורית והסברת צדקת דרכה של ישראל בעולם. אין ראוי מהמאבק על ייצוגה האמיתי של ישראל בקמפוסים, והמוציא עצמו ממאמץ זה כופר בעיקר!
הגיעה העת לתת דיאגנוזה להלך הרוח הלאומי המאפיין את ישראל בעת כתיבת שורות אלה בתחילת מאי 2024: אנו מצויים ב'דיכאון קולקטיבי' (collective depression). זוהי תופעה שבה קבוצה חווה יחד תחושות של חוסר תקווה, חוסר אונים ועצב. הרגשות הללו יוצרים טראומה קולקטיבית המשפיעה על אומות לאורך זמן ומשנה אותן. תוצאותיו של דיכאון קולקטיבי יכולות להיות קוטביות: מחד גיסא, התפוררות והיעלמות, ומאידך גיסא, התאוששות, יצירת סדר חדש (כאורדר), ואף פיתוח אנטי שבירות לאורך זמן. הברירה בידינו!
בהשתנות הכוללת של התנאים האסטרטגיים מאז פרצה המלחמה לפני למעלה מחצי שנה, המהלך לכיבוש רפיח - שהיה נכון ולגמרי נחוץ - מחויב עתה בבחינה מחודשת. בכל דרך גם אם תוכרז הפסקת אש, הלחימה בחמאס תימשך, אבל בינתיים הוצבה מדינת ישראל למול מערכה בינלאומית, חסרת תקדים, על עתידה של מדינת היהודים בארץ ישראל. זו צריכה להיות בשעה זו, המערכה העיקרית!
