אם מישהו היה צריך הוכחה נוספת לעובדה שהאליטה שלנו כבר אינה הגמוניה, משמע, היא כבר אינה יכולה לשלוט בתודעה ולנתב את דעת הקהל כרצונה, הגיע האירוע של הפצ"רית בחוף הצוק, והוכיח זאת שוב...
מאז ה- 7/10 הפכה המילה בגידה אורחת קבועה בפוסטים, ברשתות החברתיות ובשיח הפוליטי בישראל. אחרי חשיפת קנוניית שדה תימן היא כבר הפכה לסלוגן השגור בפי רבים. אבל, מה ממעשיהם של כל אלה שאנחנו מייחסים להם בגידה, עומד בהגדרת החוק הישראלי?
כמה רוע הביא האסלאם המודרני על העולם וכמה דם נשפך בגינו ועוד ישפך... דף זה מביא לכם את אוסף שלישי של כרזות מחאה ותמונות המשקפות מעט מן הרוע הזה. עיון מועיל!
האם אליטת ההון' שלנו מנסה להסיט את מבטנו מהעיקר בפרשת שדה תימן, ולהתמקד בפצ"רית? האם יהיה בישראל מי שיתעקש לחבר את כל הנקודות לתמונה אחת שלמה? האם תאוריית הקונספירציה תתברר כקונספירציה אמיתית? מה תהיינה השלכותיה?
אלה מאיתנו שכבר הבינו כי מלחמת דת עקובה מדם משתוללת במזרח התיכון, חייבים להכיר לעומק ולהטמיע מונחים בסיסיים המעצבים את תפיסת העולם והאסטרטגיה המוסלמית. ריכזנו עבורכם את המושגים הללו, בצירוף הפניות למאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע'. קריאה מועילה.
'הודנה' ו'תהדיה' הן שני מושגים מפתח להבנת דפוסי ההתנהגות של תנועות אסלאמיות מודרניות. שניהם מגלמים את הפער התרבותי והערכי בין עולם האיסלאם לעולם המערב: בעוד שהמערב מפרש רגיעה כשלום, ההלכה האיסלאמית רואה בה שלב טקטי של התאוששות, מנוחה והיערכות, במלחמה מתמשכת.
כמה שנדמה לנו שאנחנו יודעים לשמוע את תת אלוף אורן סולומון, פשוט לא להאמין איך שהרמטכ"לים פירקו את הצבא בשיטתיות וביסודיות כזאת, שכשהגיע השבעה באוקטובר מה שנשאר ממנו היו רק כמה ברגים וחלקי חילוף. איפה הצבא דווקא כן הצליח לתפקד יפה? בקבירת התחקירים של סולומון...
בהמשך למאמרים קודמים, אביא במאמר זה עשר דוגמאות נוספות לטכניקה אפקטיבית ומוכרת של הפרוגרסיביים החדשים, שהמחאה שלנו אימצה בהתלהבות רבה: השתלטות על מילים שגורות בשפה העברית ושינוי משמעותן לצורכי 'צריבת תודעה' וניהוג המונים. התופעה הזו קרויה 'מניפולציה סמנטית' (semantic manipulation) או 'הגדרה מחדש של מילים' (redefinition). אתם מוזמנים לתרום עוד.
הפגיעה הקשה בחיזבאללה שהושגה בשנה שעברה הביאה את הנהגת הארגון להכרה כי יחד עם יחידות ומערכי נשק מרכזיים שנפגעו בתקיפות צה"ל, נפגעו גם יסודות רעיון המלחמה נגד ישראל שאותו פיתח בעשרים השנים האחרונות. מתוך הכרה זו הארגון עמל בחודשים האחרונים - במקביל להצטיידות מחודשת - גם על פיתוח רעיון מלחמה חדש מותאם ללקחי המלחמה.
'פוליטיקת הזהויות' או 'תיאורית הזהויות' (Identity politics) היא רעיון נאצל לכאורה (ולא מעשי, כדרכם של רעיונות נאצלים...), שנקלע למחוזות בעייתיים: השלכותיו שונות. פעמים הוא מפרק את החברה. פעמים הוא מטרלל אותה, ולבסוף, הוא משמש כלי בידי אלה המבקשים להורסה מבחוץ. אין טוב ממנו על מנת להמחיש את שקיעת המערב. הדף הזה מביא לכם את האוסף השלישי של כרזות, צילומים וסרטונים, המציג את התאוריה הבעייתית הזו ואת השלכותיה.