תקציר: מסתבר ש'אומת הסטארט אפ' הצליחה לחדש גם בתחום הפרוגרסיביות העולמי: אם עד היום בעולם הגדול, הפוליטיקלי קורקט הוציא מילים מתוך המילון - והן הפכו לאסורות לכלל האוכלוסיה - הרי שבישראל מסתבר, יש מילים שמותרות רק לקהלים ספציפיים...
האלוף גרשון הכהן, טען בערוץ 12 כי "מדינה שאין לה כבוד לאומי, לא יהיה לה גם קיום, והאשכנזים לא מבינים את זה". הנה, אשכנזי אמר שאשכנזים לא מבינים, וכולם קמים עליו 'למחוק' אותו...
איך זה שכל מקבלי ההחלטות הבכירים חושבים אותו הדבר על מתווה החזרת השבויים עם חמאס? איך זה שחשבו אותו הדבר על הסכם הגז התמוה, עם לבנון? האם זה בגלל ש"מה שרואים משם לא רואים מכאן", וש"עם האחריות מגיע השכל"? ממש לא. הסיבה לכך היא ארגונית. מקבלי החלטות במערכות ביורוקרטיות במצב של קיפאון-סטגנציה, מקדמים תמיד את הדומים להם, כדי לשמר את העוצמה בידיהם. התוצאה: "במקום שכולם חושבים אותו דבר, אף אחד לא חושב...".
השתלטות מלאה על יהודה ושומרון, מחד גיסא; וחזרה מלאה לגבולות 1967, הם מצבי קיצון שאינם ישימים. על כן, הריאלי ביותר הוא משהו ביניהם, על פי מודל תכנית אלון.
"העלים הירוקים של הקיץ" (The Green Leaves of Summer) הוא שיר געגועים לנעורים, שלא ישובו... השיר נכתב לסרט "האלמו" (The Alamo) מ- 1960; ובוצע על ידי להקת ארבעת האחים (The Brothers Four), כשיר נוסטלגי, ערב הקרב, כשגיבורי הסרט מסכמים את חייהם...