אין (כמעט) הכרעות דין וזיכויים בישראל! נתוני הלמ"ס מכסים על מלוא שיעור ההרשעות ואינם חושפים את היקף עסקאות הטיעון. השופטים מתערבים על מנת "לייתר את שמיעת הראיות" ודוחקים בנאשמים להודות ולערוך עסקאות טיעון עם התביעה. כתוצאה מכך מקרים של חקירות משטרה בלתי חוקיות ושל שוחד פרקליטים כמעט שאינם מתגלים וקל יותר לעבריינים לאיים ולסחוט שופטים להתערב לטובתם.

אחד המושגים הפופולאריים בפילוסופיית ההיסטוריה של פרידריך הגל, קרוי בשפה חופשית 'עורמת ההיסטוריה' (cunning of history). הפירוש הזה שונה מזה שהתכוון לו הגל. הוא דווקא סבור שהתוצאות בהחלט צפויות, אם כי לא בכיוון שאליו התכוונו המבצעים...

על כוחה הסוגסטיבי, המהפנט של ההודאה והשפעתה על שופטים, ניתן ללמוד מפסק דינו של השופט צרפתי בפרשת רומן זדורוב. מדוע אותם רבנים ופוליטיקאים התומכים בבן אוליאל אינם מתגייסים למאבק העקרוני להפחתת מעמד ההודאה שהוא הוא אשר יימנע עינויים בחקירות?

מְהַרְהֵר הוּא כֵּיצָד הִתֵּל בּו שִׁקּוּל הַדָּעַת וּבְטִפְּשׁוּתוֹ הָרַבָּה תָּמִיד הֶאֱמִין לַמִּרְמָה שֶׁהֵסִיתָה: "דְּחֵה הַכֹּל לְמָחָר. עָתִידְךָ עוֹד רַב לְפָנֶיךָ".... שיר של פרופ' דוד א' פרנקל.