מתוך שגשוג כלכלי שזכינו למצוא, לאחר יותר ממאה שנות מאמץ ביגיע כפינו החקלאי, שכחנו כי חקלאות ביסודה היא הרבה מעבר לעוד ענף יצור למטרות רווח כלכלי. כאשר גרביים מסין זולות יותר, ניתן להצדיק כלכלית סגירת מפעל טקסטיל בארץ, במאמץ להעמיד במקומו מפעל עתיר ידע בתחום שניתן להשיג בו עליונות פורצת דרך. לא כך הדבר בהוויה החקלאית. בקנאה ובהערכה רבה אני מתבונן בשכניי הדרוזים בצפון הגולן, הנאבקים על עיבוד כל חלקת אדמה בהשקעות תשתית הנראות בגלוי כעתירות משאבים. גם במרחבי הרשות הפלסטינית ביהודה ובשומרון, ניכרות השקעות תשתית נרחבות לחקלאות, במימון האיחוד האירופי, שאף הן אינן מוכוונות רק על ידי חישובי כדאיות כלכלית. ואצלנו?

שתי סכנות טמונות בהישג הביטחוני המופלא שהושג בידי מדינת ישראל מאז הקמתה: האחת עלולה להתפתח מתוך שביעות הרצון, העלולה להקהות את חושי החרדה, ההכרחיים תמיד להתנהלות אסטרטגית ביקורתית וזהירה; השנייה טמונה בחשש, שמא ניטה לאבד את אמת המידה המפוכחת להערכת כוחנו, ונתפתה לחשוב כי כוחנו ועוצם ידינו עשו לנו את החיל הזה. בעוד אויבינו לסוגיהם בחרו בדרך השואפת לטיפוח עליונות לוחמיהם בכוח אמונתם, המניעה אותם להקרבה בשדה הקרב; בחרנו אנו בפיתוח מואץ של מרחבי היתרון הטכנולוגי. כאן הסיכון הגדול. האביב תמיד קצר, ובכל הצלחה טמון איום הכישלון. עתיד קיומנו תלוי בהפנמה עמוקה של הבנה זו, ובמאמץ מתמיד להתחדשות, לא רק בחומר אלא גם ברוח.

מאמר זה מבוסס על תכניתו של ברור אסקרוב, "הרדיו פתוח" - בעבור 40 שנה לפטירתו של רב אלוף דוד אלעזר (דדו), רמטכ"ל מלחמת יום הכיפורים. במאמר מתייחס האלוף במילואים גרשון הכהן לשלוש סוגיות עיקריות הקשורות לדדו: אופן הכנת הצבא למלחמה; דרך הפיקוד של אלעזר (רוח הפלמ"ח), והאופן שבו באה לידי ביטוי במלחמה; ומסקנות וועדת אגרנט

ספרו השני של האלוף במיל' גרשון הכהן, "משופטים למלכים - מבוא לתאוריה פוליטית תנ"כית", עוסק במתן פרשנות עכשווית יום יומית לסיפורי המקרא, כפי שהם מובאים בספרי שופטים, מלכים א', מלכים ב' ודברי הימים. כיוון שהגיאו-אסטרטגיה לא השתנתה מאז, יקל מאוד על הקורא לזהות מתוך הפרשנות הזו הקבלה רבה ומרתקת לימינו אנו… הספר ראה אור רק בגרסה אינטרנטית באתר זה, ואין לו עדיין עותק דיגיטלי או עותק נייר.

גדר טובה עושה שכנים טובים. פתגם אמריקאי זה הושמע לנו פעמים רבות על ידי מרטין אינדיק (Martin Indyk), ויתר חסידי תורת ההיפרדות מפלסטינים. עיקרון זה כנראה מתפקד יפה כשמדובר בשני שכנים אמריקאים שנפגשים ביום א' באותה הכנסייה, וגדר ביניהם באמת מונעת סכסוכים מיותרים. הבה נתבונן אם כן, בכמה דברים שכדאי לדעת על גדרות הביטחון וההפרדה, שישראלים משליכים עליהם את יהבם

בתולדות המלחמה, מלחמת עמלק היא עוד מלחמה. עבור עם ישראל, מלחמת עמלק היא המלחמה הראשונה. על ים סוף זכו בני ישראל להצלה פלאית מידי שמיים. מול עמלק, בני ישראל נדרשו לראשונה ליטול אחריות אקטיבית לגורלם ולשאת חרב בידם. על ים סוף, בראותם את מצרים רודף אחריהם, צעקו אל ה' בחרדה נואשת; ומשה ענה להם: "אל תיראו, ה' ילחם לכם ואתם תחרישון" (בשלח יד 13)...

המסר החוזר ונשנה של הקוסמולוגיה התנ"כית הוא, שהכל זמני ומשתנה; וגם הוודאויות שמבקש האסטרטג להיאחז בהן, הן זמניות וארעיות!

האמירה: "הבא להורגך השכם להורגו" בגמרא [ברכות נ"ח ע"א וסנהדרין ע"ב ע"א], עוסקת בפסוק "אִם בַּמַּחְתֶּרֶת יִמָּצֵא הַגַּנָּב וְהֻכָּה וָמֵת אֵין לוֹ דָּמִים" (שמות, כב א, פרשת בשלח). מושג זה העלה סערות רבות לסדר היום הלאומי שלנו בעשור האחרון. המאמר מביא זווית הלכתית מעניינת של הביטוי הזה.

[בתמונה – צילום מעיתון במחנה של הצלם הצבאי אברהם ורד: כך היה אפשר לסייר לאורך הגבול בימים של טרור ראשוני, בלי איומי מטענים ונט, שגורמים לצה״ל לנוע רק ברכב משוריין] [מאמר זה ראה אור לראשונה בעיתון 'מקור ראשון' והוא מובא פה באדיבות nrg.co.il, באישור מערכת העיתון והמחבר] [לאוסף המאמרים העוסק בגדרות הפרדה ובהשלכותיהן, לחצו כאן] אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן…

מידי תקופה עולה שוב ושוב השאלה, עד מתי נאלץ לחיות על חרבנו... ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, נדרש לסוגיה מספר פעמים ולא הסתיר את דעתו: "אין פה מטה קסם" - פסק נתניהו - "נאלץ לחיות על חרבנו!"... הדברים הללו עוררו בקרב רבים אכזבה ותרעומת...