המחלוקת ביני לבין שם אור, מתחילה כנראה, בשאלת היסוד: בשביל מה אנו מתקיימים בארץ ישראל? אין להתפלא שהמחלוקת מתפתחת לגישה שונה בכל יתר סוגיות היסוד כמו עלייה, התיישבות, וגודל הצבא. המדינה כבר קמה, לטענת שם אור, ואנו עדין מתנהלים כאילו אנו במאבק להקמתה. מדינה להבנתי, היא ישות מתהווה כמו זוגיות, היא מוקמת בכל יום מחדש, במומנטום מתמיד של חיכוך באתגרים חדשים, במאבק שאינו מסתיים לעולם.

האלוף במיל' גרשון הכהן נוהג להשוות את המרדף של הישראלים אחרי האוטופיה של "הם שם ואנחנו כאן" לאגדה על חושם, שהצל שלו רדף אחריו: אחרי שגילה שצלו הולך בעקבותיו. ככל שניסה לברוח מפניו - ולא משנה אם היה זה מהר או לאט - התמיד הצל להיצמד אליו, ולא אפשר לו להיפטר ממנו...

אירועי הגדר בעזה שהתרחשו בעיצומו של טקס חנוכת השגרירות האמריקאית בירושלים, ביקשו להדגיש את הזיקה שמבקשים הפלסטינים ליצור מאז הצהרת בלפור, בין המפעל הציוני, לבין אסונם...