מרד יָרָבְעָם בֶּן נְבָט בשושלת בן ישי, ופיצול ממלכת דוד ושלמה (774-796 לפה"ס) יכול להיות פרק בספרה המפורסם של ההיסטוריונית האמריקנית הנודעת, כלת פרס פוליצר, ברברה טוכמן, 'מצעד האיוולת'...
המחלוקת ביני לבין שם אור, מתחילה כנראה, בשאלת היסוד: בשביל מה אנו מתקיימים בארץ ישראל? אין להתפלא שהמחלוקת מתפתחת לגישה שונה בכל יתר סוגיות היסוד כמו עלייה, התיישבות, וגודל הצבא. המדינה כבר קמה, לטענת שם אור, ואנו עדין מתנהלים כאילו אנו במאבק להקמתה. מדינה להבנתי, היא ישות מתהווה כמו זוגיות, היא מוקמת בכל יום מחדש, במומנטום מתמיד של חיכוך באתגרים חדשים, במאבק שאינו מסתיים לעולם.
באופן המעשי, המודל שהתפתח ביהודה ושומרון - בזיקותיה המסועפות של מדינת ישראל לרשות הפלסטינית ולמנגנוני הביטחון שלה - מייצג דגם לאימוץ לפיתוח זיקות דומות בין מדינת חמאס ברצועת עזה לבין מצרים. המרחב הפתוח המשתרע בין רפיח לאל עריש, ומצוי בידי מצרים; יכול להציע לרצועת עזה, את מרחב הפוטנציאל הכלכלי והתשתיתי שהיא כה זקוקה לו...
נניח שקיבלנו את ההצעה לכבוש את עזה, למוטט את שלטון החמאס ולהעביר אותה לידי הרשות הפלסטינית: "רשות אחת , חוק אחד, נשק אחד". האם זה רצוי למדינת ישראל? הברור מחייב התייחסות לשלוש שאלות: שאלת העיתוי; שאלת יכולת המימוש; ושאלת ההתאמה לאינטרסים הישראליים הגלויים והסמויים...
מהסיבות הלא נכונות, הביאה השתלטות חמאס על עזה למתנה הגדולה ביותר שקיבל הביטחון הלאומי הישראלי מאז הסכמי אוסלו: לפיצול העוצמה הפלסטינית לשתי ישויות יריבות. ובנוסף, קיבלנו מעין ניסוי מעבדה של שני מודלים, שמאפשר לנו לבדוק, היכן המצב טוב יותר בתנאי מחיה ובזכויות אדם, לשני העמים: במודל העזתי או בזה שביהודה ושומרון...
פרדוקס החופש: ביקרתי היום במעבר קלנדיה. לרגל יום שישי של הרמדאן נעשה מאמץ מיוחד להקל על מעבר פלסטיניים לתפילת יום שישי באל אקצה. איפה תנאי החיים עדיפים? איפה החופש גדול יותר? למה?
האלוף במיל' גרשון הכהן נוהג להשוות את המרדף של הישראלים אחרי האוטופיה של "הם שם ואנחנו כאן" לאגדה על חושם, שהצל שלו רדף אחריו: אחרי שגילה שצלו הולך בעקבותיו. ככל שניסה לברוח מפניו - ולא משנה אם היה זה מהר או לאט - התמיד הצל להיצמד אליו, ולא אפשר לו להיפטר ממנו...
השימוש המשולב - שאנו רואים על גדר רצועת עזה - בין אזרחים במאמץ עיקרי גלוי, לבין המערכת הצבאית במאמץ משני שתומך בממד הסמוי, הוא שיצר מאפייניה החמקמקים של סוג הלחימה הזה. במערב מתארים גישה זו במונח "לוחמה היברידית". בחשיבה הרוסית - השילוב בין אזרחים לחיילים ומיצוי העמימות נראים עניין טבעי - המלחמה החדשה מכונה בפשטות במונח: "מלחמת הדור החדש".
אירועי הגדר בעזה שהתרחשו בעיצומו של טקס חנוכת השגרירות האמריקאית בירושלים, ביקשו להדגיש את הזיקה שמבקשים הפלסטינים ליצור מאז הצהרת בלפור, בין המפעל הציוני, לבין אסונם...
בין החלטתו הדרמטית של הנשיא טראמפ לביטול הסכם הגרעין לבין תעוזת מדינת ישראל בעימות אקטיבי עם כוחות איראניים בסוריה, קיים מכנה משותף. שני המהלכים מבטאים תפנית מן הדרך שהתקבעה במדינות המערב בעשורים האחרונים, כבחירה, כמעט בכל מחיר, בשימור שגרת היציבות...