במאבק שפרץ על נטיעות קק"ל בנגב יש ממד של הזדמנות. אחרי שנים של התעלמות והכחשת אובדן המשילות של מדינת ישראל במרחבי הנגב, עם ישראל יתעורר אולי למאבק על מרחבי מולדתו.

נראה כי בינתיים, שר הביטחון גנץ מקדם בשטח צעדים 'מתחת לרדאר' - במגמת חזון שתי המדינות. בתהליך זוחל דונם פה ודונם שם, בעידוד הממשל האמריקאי, הולכת ונבנית המדינה הפלסטינית במרחבים החורגים מעבר למה שכבר נתון בידיה בשטחי AB.

בסוגיית המדינה היהודית אמר ח"כ אחמד טיבי: "מדינה יהודית ומדינה דמוקרטית הן אוקסימורון". אבל, דווקא הסתירה הלוגית הזו, לכאורה, שבה לכודה מדינת ישראל, היא על פי דוד בן גוריון נקודת המוצא לזהותה הייחודי: חובה לאיזון ולסנכרון במתחים הנראים לכאורה בלתי פתורים. זה יסוד רעיון הממלכתיות כמצפן להנהגת המדינה, ואל הנתיב הזה יש להשיב את עם ישראל בהסכמה רחבה.

ראוי לרסן את חרדת הקיום. התבוננות בחרדה תגלה עד כמה היא קודם כל תלויה בנו, בסיפור שאנחנו מספרים לעצמנו על סיבת קיומנו כמדינה בארץ אבות, על כל מה שאנו מבקשים להשיג בה.

תקציר: אם מישהו טרם הבין עד כמה חיוניים הרבש"צים, בא הפיגוע בחברון במוצאי שבת ה- 29 באוקטובר 2022 והוכיח, שחור על גבי לבן... 

יד אחרי מבצע שומר החומות ופרעות תשפ"א, במאי 2021, נפגשנו במסגרת תנועת הביטחוניסטים עם מפכ"ל המשטרה. לנו היה ברור מה צריך לעשות: הגנה מקומית רחבה, המושתתת על אנשים מקומיים, שמתורגלים להגן נגד כל מי שקם עליהם. כבר באותה עת אמרתי למפכ"ל שאני יודע להקים תוך חודש - מאלף ועד תו - משמר לאומי.

האם אף אחד, חוץ ממני, איננו רואה את הקשר שבין חוות הבודדים - המושמדות על ידי המנגנון הביורוקרטי והמשפטי - לסוגיית אבדן הריבונות על שטחי המדינה?

שוויון היא מילה שאינה קיימת בעולם המערכות המורכבות. תכונות מסוימות - כמו יופי, תבונה, כריזמה, עוז רוח, נכונות להקרבה - תהיינה תמיד  נחלתו של מיעוט. לכן, השימוש במילה שוויון בפי הפוליטיקאים היא תמיד פועל יוצא של נאיביות או מניפולציה!

השאלה הנכונה לשאול את הציבור בנושא צבא העם היא, כיצד תוכל מדינת ישראל לקיים עצמאות ביטחונית, אל מול מכלול האיומים ההולך ומתרחב, אם תחדל מלגייס בגיוס חובה את מלוא האיכות והכמות הטמונים בחברה הישראלית? עמדת צה"ל בסוגיה חד משמעית: בעשורים הקרובים, אין למדינת ישראל כל אפשרות לבסס את ביטחונה על שיטת גיוס אחרת; ואין זו רק שאלה תקציבית.