הדף הזה מביא לכם את האוסף ראשון של כרזות, ובהן אמירות שתועדו אצלנו, באתר ייצור ידע, על מערכת היחסים הבעייתית שלנו עם בתי הדין בהאג. קריאה מועילה.

וְאַתָּה הִתְהַלַּכְתָּ בְּתוֹכִי וַאֲנִי היתי לְךָ, וְהָיָה לָנוּ מִשְׁכָּן... איילת קציר: שירה בעין נשית ברוח פרשת השבוע – פרשת בהר.

פרשות בְּהַר ובחֻקֹתַי עוסקות באחד הנושאים המרכזיים בחיי הכלכלה והמוסר והוא השמיטה על כל השלכותיה. אודות השמיטה ושנת היובל הבאה לאחר מחזור של שבע שמיטות נכתבו פרשנויות רבות, רובן ככולן עוסקות בפן התיאולוגי/מוסרי וגם בפן הכלכלי, כאשר בשנת היובל הקרקעות חוזרות לבעליהן המקורי, ועבדים משוחררים לאלתר לביתם. השמיטה כרעיון תיאולוגי תיאוסופי, מקבל תפנית נועזת בספר התמונה, שנכתב סמוך למאה ה- 13, בידי מחבר אנונימי בקטלוניה.

בשנת השמיטה - השנה השביעית במחזור של שבע שנים - מצווה עם ישראל לקיים את מצוות שמיטת קרקעות - לשבות מחלק גדול מהמלאכות בשדות חקלאיים בארץ ישראל, ולהפקיר את הפירות לכל המעוניין לקוטפם. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות השמיטה והשלכותיה, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה.

הדף הזה מביא לכם את האוסף ה- 47 של כרזות ובהן אמירות שתועדו אצלנו, באתר ייצור ידע; בהקשרים של פוליטיקה, צבא ומדינאות…

'היום שאחרי' הוא מושג שגוי ובעייתי שניכנס לתרבות האסטרטגית הישראלית בעקבות 'מלחמת חרבות ברזל'. בעייתי, כיוון שאפשר לתכנן כיצד נכנסים לאירוע משמעותי, אך לעולם לא איך יוצאים ממנו, ומה יהיו התנאים בסביבה המערכתית אז. ריכזנו עבורכם את המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות 'היום שאחרי', על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה.

כשפותחים במלחמה, מתחוללת טלטלה רבתי שמשנה את יסודות המציאות המוכרת. אמנם לתרבות המערב בבשורת המודרנה, קשה לקבל שאין בידי המדע וחכמת התכנון האסטרטגי להבטיח מלחמה שמתקדמת על פי תכנית סדורה מראשית עד אחרית. אבל מלחמה היא אירוע בהתהוות, שאינה נתונה לחיזוי בתבונת המומחים. זה מה שמבדיל פעולות בתחום ההנדסי טכנולוגי מפעולות בתחום האנושי.

שכיחות התלייה כשיטת התאבדות והוצאה להורג, היא תוצאה של המעשיות, השימוש ההיסטורי וההשפעה הפסיכולוגית שלה. הנגישות, האפקטיביות והנוכחות המושרשת של שיטה זו, בהקשרים משפטיים ותרבותיים, תורמות לשימוש המתמשך בה, בחברות שונות ובתקופות שונות לאורך ההיסטוריה.