בעיני, המפתח למנהיגות מוצלחת הוא ההבנה שאין לך השפעה ישירה על עובדיך. שדווקא לעובדים יש השפעה על עמיתיהם, ושאם מנהל יכול לגייס את 3% העובדים הנכונים, אזי הם יעצבו את המחויבות של 90% מהעובדים. את הכלל הזה אנחנו מכנים חוק שלושת האחוזים - Three Percent Rule of Innovisor#
עבור רבים מבני הדור שלי, נעמי שמר משקפת את כל מה שיפה ואהוב כל כך בשירה העברית. אבל, בישראל של 2023, היא נותרה משוררת של חצי עם. החצי האחר מחרים. גם השירה הפכה פוליטית, ואין לי אלא לכאוב את עלבונה... ב- 1979, לפני ניתוח קשה, כתבה שמר על עצמה את השיר 'עצוב למות באמצע התמוז'. היא שרדה אותו אולם נסתלקה מאיתנו ב-ז' בתמוז תשס"ד (26.6.2004), כמעט באמצע התמוז...
ההיסטוריון היווני תוקידידס כתב בהיסטוריה הקלאסית של המלחמה הפלופונסית: "עלייתה של אתונה והפחד שהיא נטעה בספרטה היו אלה שהפכו את המלחמה לבלתי נמנעת". כמו ביוון העתיקה, כוח עולה מאיים לעקור כוח קיים. הממצאים אינם מעודדים במיוחד: ב-500 השנים האחרונות, 12 מתוך 16 העימותים ההיסטוריים הללו הסתיימו במלחמה...
התבוננות זהירה במאזן המתהווה בזירות ים סוף ועמק הנילוס מאפשרת להיווכח כי בצד האתגרים, יש הזדמנויות רבות לישראל שמעולם לא היו לה. על אפשרות מימושן-ימים יגידו.
רעיון המדינה לא התנחל בלבבות ולא החליף את הנאמנויות המסורתיות; ותרבות השבט מעצבת את המזרח התיכון. מדינות הומוגניות הבנויות על שבט אחד – כמו מדינות המפרץ – הן מדינות משגשגות; ולהיפך. מדינות הסובלות מריבוי שבטים נדונו להיקרע מבפנים במלחמות אין קץ...
הסיפור אודות היצמדות בני ישראל לבעל פעור, מעלה שאלה פרשנית סבוכה. מדוע קיימת אי התאמה בין הציווי האלוהי האומר להוקיע את כל מנהיגי העם, לבין הציווי של משה האומר להוקיע כל חוטא ללא קשר למעמדו? יתכן שמשה ניסה כהרגלו לבטל את רוע הגזירה מעל מנהיגי העם, בקריאתו להעניש את כל החוטאים בחטא בעל פעור.
הכלכלה היא חלק בלתי נפרד מהלחימה. העיקרון הטבעי הבסיסי - שצריך לשלוט בכלכלת המלחמה - הוא שלאורך זמן, מנצח זה שמוציא מעט, ומאלץ את אויביו להוציא הרבה...
מומלץ לכולנו להבין, שהרע הוא שלימות הניגודים של הטוב; והוא לא יוכחד מהעולם, בטח לא על ידי אמנות וקמפיינים בפייסבוק. אבל, כשאלה צצים, כדאי מאוד להבין לעומק מה האינטרס של אלה שעומדים מאחוריהם. שכן, פעמים רבות המטרות של הללו שונות תכלית שינוי מהדקלומים שאנחנו שומעים!